פורום אוצר החכמה

שבת קיא: תוד"ה רבי כ' תימה לה"ר אלחנן אמאי לא מייתי ההיא סייעתא דמטה דמתניה מקמי הך (כלים פי"ח משנה ו) מטה שהיתה טומאת מדרס וכו'
ובגליון הש"ס על הגמ' שם שנית לנו סנדל כ' יש לעיין אמאי לא מייתי ממתני' הקודמת פי"ח מ"ו דכלים וצ"ע.
מה זאת?

אבןטובה כתב:שבת קיא: תוד"ה רבי כ' תימה לה"ר אלחנן אמאי לא מייתי ההיא סייעתא דמטה דמתניה מקמי הך (כלים פי"ח משנה ו) מטה שהיתה טומאת מדרס וכו'
ובגליון הש"ס על הגמ' שם שנית לנו סנדל כ' יש לעיין אמאי לא מייתי ממתני' הקודמת פי"ח מ"ו דכלים וצ"ע.
מה זאת?

רש"ש שבת קיב:
תד"ה רבי. תמוה להרר"א כו'. ובגה"ש אגב שיטפיה הקשה זאת מדנפשיה ולא ראה בתוס'

אבןטובה כתב:שבת קיא: תוד"ה רבי כ' תימה לה"ר אלחנן אמאי לא מייתי ההיא סייעתא דמטה דמתניה מקמי הך (כלים פי"ח משנה ו) מטה שהיתה טומאת מדרס וכו'
ובגליון הש"ס על הגמ' שם שנית לנו סנדל כ' יש לעיין אמאי לא מייתי ממתני' הקודמת פי"ח מ"ו דכלים וצ"ע.
מה זאת?

גם אחרונים אחרים הקשו כן בלא הבאת דברי התוס'

שמואל דוד כתב:גם אחרונים אחרים הקשו כן בלא הבאת דברי התוס'

בספר גליון הש"ס (ברגר) מציין שבבית שאול על המשניות תמה על הפנים מאירות שהקשה קו' זו וכותב דהר"ש בטהרות הקשה קו' זו ולא מזכיר דנתקשו התוס' בזה
ודוחה את מה שכתב מחבר הספר משנתו של רע"א, דחזינן דהי' לרע"א התוס כמובא אצלינו, אמנם אולי את שאר הגאונים זה כן יתרץ
[ייש"כ גדול להרב משנ"נ על הסיוע]

ועיין גליוני הש"ס (ענגיל)

בקרו טלה כתב:

שמואל דוד כתב:גם אחרונים אחרים הקשו כן בלא הבאת דברי התוס'

בספר גליון הש"ס (ברגר) מציין שבבית שאול על המשניות תמה על הפנים מאירות שהקשה קו' זו וכותב דהר"ש בטהרות הקשה קו' זו ולא מזכיר דנתקשו התוס' בזה
ודוחה את מה שכתב מחבר הספר משנתו של רע"א, דחזינן דהי' לרע"א התוס כמובא אצלינו, אמנם אולי את שאר הגאונים זה כן יתרץ
[ייש"כ גדול להרב משנ"נ על הסיוע]

איפה חזינן שהיה לו לרע"א התוס כמובא אצלנו

כבר דשו בה חכמי האתר ובראשם המדקדק רבי שמואל דוד הי"ו

viewtopic.php?p=280720#p280720

ערכין טו: תוד"ה התאוו כ' והר"ר יוסף קרא פירש וכו'
פעם היחידי שתוס' מביא מר' יוסף קרא

לכבוד העילוי מיללער שליט"א היכן מביא רש"י ס' תחכמוני פירוש על ס' יצירה???????
ולהוסיף: כי המהרש"א ח"א כתובות סה. ד"ה שומרת יבם וכו' הקשו קו' התוס' סו: ד"ה וענו
ולא הרגיש כי תוס' כבר הקשו זאת
עוד דוגמא במהרש"א ערובין כא: ד"ה בבית האסורין כך הקשו קו' התוס' כאן ד"ה מוטב ותירץ כמו תוס'.
וזה חידוש שלא הרגיש כי תוס' כאן הקשו ותירצו זאת ממש כמו שכתב

שמואל דוד כתב:איפה חזינן שהיה לו לרע"א התוס כמובא אצלנו

שם בספרו של הרב ברגר הוא כותב שהי' לו דפוס זולצבאך ושם ישנו לתוס' וליתא להגהה זו [אמנם כמדומני שהוא הבין את כוונת מחבר ספר משנתו, שלרע"א לא הי' בכלל התוס' לפניו], ואכמ"ל

אבןטובה כתב:היכן מביא רש"י ס' תחכמוני פירוש על ס' יצירה?

צ"ל חכמוני

בקרו טלה היכן מביא רש"י ס' תחכמוני????
כי שם במהר"ץ חיות כ' דצ"ל תחכמוני

אבןטובה כתב:בקרו טלה היכן מביא רש"י ס' תחכמוני????
כי שם במהר"ץ חיות כ' דצ"ל תחכמוני

זה לשון רש"י עירובין דף נו. ור' שבתי דטל"ו הרופא זכר צדיק לברכה פירשו היטב בספר חכמוני שלו, ושם במהרצ"ח כתב ט"ס וצ"ל ר' שבתי דנוילו בספר תחכמוני כתב וכו' ונקרא דנולו מפני שהיה בעירו ניולו וכו', ונראה כי בעיקר רוצה המהרצ"ח לתקן תיבת דטלו.
[עוד הוזכר המחבר ברש"י ביצה דף לג. מן המים - נותנים מים בכלי זכוכית לבנה, ונותנו בחמה, כשהשמש חם מאד, והזכוכית מוציאה שלהבת, ומביאין נעורת ומגיעים בזכוכית והיא בוערת, כך שמעתי בפיוט יוצר שיסד אחד מגאוני לומברדיא"ה: והוגה שם שצ"ל בפי' יצירה. ומובא שם בהקדמתו].
ועי"ע בספר פי' המיוחס לרש"י על שאילת גשמים הע' 107

בקרו טלה ולא בקרו גמל חגיגה ט:

בקרו טלה כתב:

שמואל דוד כתב:גם אחרונים אחרים הקשו כן בלא הבאת דברי התוס'

בספר גליון הש"ס (ברגר) מציין שבבית שאול על המשניות תמה על הפנים מאירות שהקשה קו' זו וכותב דהר"ש בטהרות הקשה קו' זו ולא מזכיר דנתקשו התוס' בזה
ודוחה את מה שכתב מחבר הספר משנתו של רע"א, דחזינן דהי' לרע"א התוס כמובא אצלינו, אמנם אולי את שאר הגאונים זה כן יתרץ
[ייש"כ גדול להרב משנ"נ על הסיוע]

איפה נמצא גליון הש"ס (ברגר)

שמואל דוד כתב: איפה נמצא גליון הש"ס (ברגר)

ראיתי בארון הספרים ולצערי הרב לא מצאתי במאגרים

האם אפשר להעתיק מש"כ שם

שמואל דוד כתב: אפשר להעתיק מש"כ שם

לא נמצא כעת תח"י

תוס' פסחים לד. ד"ה מחמין כ' ובמס' תרומות פי"א משנה י נמי אמרינן מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשמן של תרומה שנטמא ברשות כהן פירוש אם יש שם כהן 'דנר לאחד נר למאה' וכו'
והשתמשו במליצה זו בלשון הגמרא שבת קכב. משום דנר לאחד נר למאה.
ובמג"א סי' רעו סק"ג כתב עד"ז 'חימום לאחד חימום למאה' ועי' תוס' כתובות קג. ד"ה ברכת.
וכעין זה בגמרא כתובות צד. שבועה לאחד שבועה למאה
ובחו"מ סי' שלה ס"א ברמ"א כ' דיבור לאחד דיבור למאה.
ומי שיש לו להוסיף יבא ויעמוד על הדוכן

יש כעין זה בב"מ ועכשיו נעלם ממני

כרוז יוצא מכאן
להעילוי פרי יהושע
להחוקר מיללער
וללמדן איש טלז
להליטוואק מפעסט
להחכם ישנו
להעובד עושה חדשות

שמואל דוד נעלם ממנו הגמרא בבא מציעא מי בכם שיוכל להחזיר לו אבידתו ויעל?????

לכבוד החוקר
איזה מסכתות הם בלשון משונה משאר מסכתות?

אינני החוקר, אבל: נדרים, נזיר, תמורה וכו'

תפארת ישראל - בועז מסכת אבות פרק ב
וכמדומה לי שמסכתות נדרים, נזיר, ערכין, כריתות, תמורה, מעילה תמיד, נחטפה השעה ולא נעשה עליהן מהדורא, ולכן באמת לשון מסכתות הללו אינן כסגנון שאר הש"ס [ועי' תוס' נדרים ד"ז ע"א]. ולכן הזהיר התנא שלא יתעצל אדם בחזרת לימודו לדחותו מיום ליום, והיינו דקאמר לכשאפנה אשנה, ר"ל כמ"ש שחייב לשנותה למגילה ביום דהיינו לחזרה [כמגילה ד"ד א'] ה"נ יתעצל מלחזור לימוד עד שיהיה לו פנאי:

לשון נדרים משונה הוא תוס' נדרים ז. ד"ה תיבעי לך וכ"ה עוד שם בתוס' כ. ד"ה אמר מר אין נשאלין ושם בפירוש הרא"ש כט: ד"ה לימא תיהוי תיובתא דבר פדא
לשון נזיר משונה כ"ה בתוס' נזיר יב. ד"ה מ"ט ובפירוש הרא"ש שם יח: ד"ה גופא
לשון מעילה משונה היא מעילה טז. תוד"ה ורבי יהודה היא

באשר הוא שם הוא לשון הפסוק בראשית כא ובגמ' ר"ה טז: יליף מינה ר' יצחק דאין הקב"ה דן את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה.
אבל רש"י בבא מציעא יא. ד"ה ובישוב השתמש בזה למליצה
וכן עוד שם בבא מציעא עט. רד"ה ופרכינן
ורשב"ם בבא בתרא פה. ד"ה עד שיקבל עליו.

וכל מי שיש בידו להוסיף יבא ויעמוד על הדוכן

אבןטובה כתב:וכל מי שיש בידו להוסיף יבא ויעמוד על הדוכן

viewtopic.php?f=7&t=18995
[ועי' במאמר מבית אהרן וישראל הראשון (קעד) המצורף שם עמ' עח שהביא את הדוגמא הנ"ל]

ייש"כ וחילך לאורייתא
הרב ראבן ברים שליטא שכח מהרשב"ם ב"ב פה הנ"ל
אבל עשה מלאכת מחשבת

זה דיין שדן דין אמת לאמיתו!
מהו הלשון הזה, כ' תוס' שבת י. לאפוקי דין מרומה אבל צ"ב
ויש לציין סנהדרין כג. רד"ה יצא דין אמת לאמיתו דצייתי בעלי דינין וכו'
הרי דאם בעלי דינים מצייתי לדין מקרי דין אמת לאמיתו
ועיין שלהי פאה בתויו"ט. ובנו"כ שאם אינו לוקח ממון אפילו שכר בטלה מקרי דין אמת לאמיתו

[quote="בקרו טלה"]תפארת ישראל - בועז מסכת אבות פרק ב
וכמדומה לי שמסכתות נדרים, נזיר, ערכין, כריתות, תמורה, מעילה תמיד, נחטפה השעה ולא נעשה עליהן מהדורא, ולכן באמת לשון מסכתות הללו אינן כסגנון שאר הש"ס [ועי' תוס' נדרים ד"ז ע"א]. וכו'



viewtopic.php?f=7&t=24199&p=242367&hilit=%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%94#p241959



viewtopic.php?f=7&t=17121&p=315986&hilit=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA#p162653

אלפא ביתר דרבי מכיר.
מובא
בערובין כב. רד"ה קורמי
פסחים נ. רד"ה עד שעה וכו'
סוכה יב: רד"ה שווצרי
חולין נ: רד"ה סניא דיבי
נדה ז: תוד"ה שמותי

ומי שיכול להוסיף יבא ויעמוד על הדוכן

מובא בש"ס על תינוק אחד שהיה בן שש וכבר ידע מסכתא שלימה

לפי הנראה כוונתך הוא לגמרא עבודה זרה נו: ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני (פרש"י בן שש שנים) בעו מיניה מהו לדרוך עם העו"כ בגת אמר להו וכו'

אבן עונה לטובה או טובה עונה לאבן?
[והאם חיסרון הרווח בין אבן לטובה אומר שהוא שם אחד, או הנו"ן הסופית מחלקת בין המילים?. או שמא ס"ל כמ"ד מגילה ג'. דמעיקרא לא ידעי איזו באמצעיתה ואיזו בסוף תיבה?] :):):)
ועי' עבודה זרה ח' ע"ב אנך ואבן טובה מי עדיף.


גם היה ינוקא דדריש בחשמל ומת בחגיגה דף י"ג. והיה ינוקא שעמד להספיד במו"ק דף כ"ה.,

בעוד שברוב הש"ס עומדים הינוקות וקוראים רק תורה שבכתב, בחגיגה ט"ו: אמר לו אחר פסוק לי פסוקך, וכעי"ז בגיטין נ"ז., ועוד שם נ"ח. היו שתי ינוקות שלמדו משנה תורה ['אינגד פיסתא ופלגא'] ובחגיגה ט'. ינוקא דר"ל קרא פסוק לפני ריו"ח. ומסתמא זה אותו גיל של התינוקות שהתירו בשבת לקרוא וכו'.
כ"ז כתבתי כחותה על גחלים, והמוסיף יתברך.

אבןטובה כתב:מובא בש"ס על תינוק אחד שהיה בן שש וכבר ידע מסכתא שלימה

אבןטובה כתב:לפי הנראה כוונתך הוא לגמרא עבודה זרה נו: ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני (פרש"י בן שש שנים) בעו מיניה מהו לדרוך עם העו"כ בגת אמר להו וכו'

איהו מותיב ואיהו מפרק, על אבן טובה אחת שבעה עינים, וראיתן על האבניים, לא יהיה בך אבן ואבן.

וההוא ינוקא דזהר פ' בלק
ובב"י בד"ה חו"מ סי' כ דינוקא הוא עד בן עשרים

אגברו חמרא אדרדקי סנהדרין לח.
מן השורה הוא כבר מבוסם מדין ל' יום קודם החג
הוא שותה כל מיני יין לבדוק איזה מהם יהיה מהודר לקראת ימי הפורים
וגבאי האוצר פתח את אוצרו להעניק לו מטוב יינו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו כמגילה טז:

אנא כר' יהודה החוגר צדעיו מפיסחא עד מעצרתא מיין דד' כוסות, והבו דלא לוסיף עלה
אכן איהו פניו צהובות משיכרת התורה כמלוי בריבית ואוכלי חזיר בנדרים מ"ט:
ולכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי
ולעולם לא אמר אדם בירושלים דהמסכתא צרה מהתכנס
וגם להעני יבואו מלאכים להעלות את אבנו הטובה לעזרה
וגבאי שנתמנה מאליו לאו גבאי הוא כנדרים כ"ח.
אמנם התורה אומרת בי מלכים ימלוכו
וכל הרוצה ליטול את השם יטול
תורתינו האהובה מונחת בקרן זוית שאינה שוברת את הכד
ואילו שאר יושבי קרנות נתקלים שברי חרסים
אף שאדם בר דעת ולא כבהמה בב"ק כ"ח:
אין זה אלא להאדם כתוס' יבמות ס"א

אין עני אלא בדעה נדרים מא.
ואין דעת אלא תורה שלהי סוטה
אדם ובהמה תושיע ה' חולין ה: אלו בני אדם שהן ערומין בדעת
ומשימין עצמן כבהמה
ודעת זו טהרות שבת לא.
אם אין דעת הבדלה מנין ברכות לג. ובירו'
אתה הבדלת אנוש מראש

שמואל דוד כתב:יש כעין זה בב"מ ועכשיו נעלם ממני

ב"מ סט.