רב אשי אמר אפי' תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי ונמשוך ונקרב חד מינייהו ונימא כל דפריש מרובא פריש נמשוך הוה לה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אלא ניכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש אמר רבא גזירה שמא יבאו י' כהנים בבת אחת ויקרבו א"ל ההוא מרבנן לרבא אלא מעתה מגיסא אסירא משום שמא יבאו י' כהנים בבת אחת ויקחו בעשרה כהנים בבת אחת מי אפשר אלא אמר רבא משום קבוע.
לענ"ד, הקטע שציינתי בקו תחתון, יש הרבה מהראש' שלא גרסו אותו כלל.
הרשב"א בע"ז עד. וכן הריטב"א בכתובות טו. וכן בס' התרומה הל' או"ה סי' נא, מפלפלים האם כשרבא מתרץ "משום קבוע" הכוונה לכלל הידוע שכל קבוע כמע"מ דמי או לאו, (עי"ש בדבריהם חידושים גדולים), וגם כשהעתיקו את הגמ' השמיטו את הקטע הנ"ל, ולענ"ד כפי הנראה לא גרסי לה. ויש בזה נפק"מ טובא כמבו' למעיין. (אמנם עי' בתש' המיוחסות סי' קפא, דאף דגריס כלפנינו מ"מ פירש את ד' הגמ' שאינם שייכים לדין כל קבוע כמע"מ דמי, וכן התוס' בחולין צה. וצ"ע).
אינני מתמצא בבדיקת כת"י, אולי תוכלו לעזור.