תוספות כתובות דף עו/ב
כל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה - ואוקי לכלה דמתני' כרבא ואפילו הוא מוחזק אותו שנולד ברשותו עליו להביא ראיה כדפריך מההיא דמחט דלייתי טבח ראיה אע"ג דלא יהיב דמי והוא מוחזק וא"ת מהא דפריך בהשואל (ב"מ דף ק.) גבי מחליף פרה בחמור וילדה וניחזי ברשותא דמאן קיימא וניהוי אידך המע"ה משמע דאי הוי ברשות בעל החמור על בעל הפרה להביא ראיה ואמאי והלא נולד ספק ברשותו ואחר שמשך בעל הפרה את החמור נודע שילדה הפרה וצריך לחלק בין ספק שנולד לטיבותא כי התם לספק שנולד לגריעותא כי הכא:
נתחבטו הרבה בהבנת התוס' והרבה הגרסו בתוס' להיפך דאי הוי ברשות בעל הפרה על בעל החמור להביא ראיה, עיין שטמ"ק שם ועוד.
ו
ובתשובת היתר עגונה שבסוף ספר בת עין האריך בעניני חזקת כאן נמצא וכתב: 'דהנה כלל מסור בידינו דאמרינן כאן נמצא כאן היה (כתובות עה ע"ב), והנה יש בזה אופנים חלוקים, בנמצא במקומו אז אמרינן דלא נשתנה כלל מכמות שהיה בתחלה, ואם ידוע לנו שלא היה מתחלה כך, מ"מ חיישינן דזה זמן רב שנשתנה, דמזמן לזמן מחזיקינן כמבואר במגן אברהם בסימן תס"ז (סקי"ח), אבל כשלא נמצא במקומו אמרינן כאן נמצא וכו' ולא היה במקום אחר כלל, כמבואר שם במגן אברהם:
והנה דברים אלו מבוארים בכתובות דף ע' בסוגיא דנמצאו עליה מומין בעודה בבית אביה, היינו דין הא' - דאמרינן על האב להביא ראיה, וכשנכנסה לרשות הבעל על הבעל להביא ראיה היינו דין השני, ולאו מטעם חזקה קמייתא אתיין עלה, דאפילו אי איכא לספוקי דלמא נולדה במומין הללו לא חיישינן להכי, ומפקינן ממון מן הבעל דמי כתובתה אע"ג דאיכא חזקה דממונא, כן כתב הגאון נודע ביהודה בתשובה (אבה"ע סי' לא), וכן מבואר בתשובת הגאון חכם צבי (סי' ג), וכן כתב הגאון בספר הכתובה, וכן מוכח גם כן מדברי הט"ז ביו"ד (סי' שצז ס"ק ב), דהא חזקת חיים לאו כלום הוא ואעפ"כ על בעל הפרה להביא ראיה, והיינו משום דאמרינן כאן נמצא וכאן נתהוה'.
ואח"כ האריך בדברי התוס' הנ"ל ה לפי כל גירסא, וכתב שלדעת הרי"ף והרמב"ם (דס"ל שנולד ספק ברשותו היינו חזקת מקום ולא חזקת בעלות כדעת רש"י ותוס') אז קשה קושיה זו מאד ז"ל שם: ולשיטת הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל קושיא זו חזקה מאוד, דגם גבי אם מת החמור ס"ל דאזלינן בתר חזקת מקום ומוציא מיד חזקת הגוף, ולמה לא נימא כן גבי ילדה הפרה, ולכאורה שני החזקות שווין כאן נמצא בדין א' וכאן נמצא בדין ב' כשיצויר שהוא סותר גם החזקה דמעיקרא'.
ולא הבנתי קושייתו הרי אם הולכים על חזקת מקום הרי"ז מתאים למה שהגמרא אומרת שם וליחזי ברשות דמאן קיימא ואי נימא שהספק נולד ברשות בעל הפרה וא"כ חזקה כאן נמצא כאן היה שנולד כבר קודם המשיכה כי זה חזקה במקום אחד ואז אע"פ שזה יעמוד אח"כ ברשות בעל החמור הרי בעל החמור יצטרך להביא ראיה, אז למה הוא אומר שזה חזקה מדין ב' הרי"ז אותו חזקה של מת החמור שזה חזקה באותו מקום.