בבא קמא פא: (רבינו הק' לא הי' מביט לפניו)

[י. אברהם]

בבא קמא פא: רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא, אסתלקו לצידי הדרכים, הוה קא מפסיע ואזיל ר' יהודה בן קנוסא קמייהו, א"ל רבי לרבי חייא מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו, א"ל ר' חייא שמא ר' יהודה בן קנוסא תלמידי הוא וכל מעשיו לשם שמים, כי מטו לגביה חזייה, א"ל אי לאו יהודה בן קנוסא את גזרתינהו לשקך בגיזרא דפרזלא.
הגרי"ח סופר שליט"א בברית יעקב (עמ' עה) הביא דברי הגאונים "חסידי ארץ מעולם הם אוחזים דרכי צדיקים אבותיהם וגם רבותיהם, שכך מצינו ברבינו רב שנהג מנהג רבינו הקדוש ברוב מידותיו, וגם הוא רב כשנהג עשר מדות של חסידות נהגו תלמידיו אחריו" (נדפס בסוף אגרת רש"ג הוצאת רמב"ל דף כד).
וא' מן העשר מדות הוא "אמרו על רב שלא הי' מביט לצדדין ואפילו לפניו לא הי' מכיר עד ששמע קולו". ובברית יעקב הביא ראי' מגמ' ב"ק הנ"ל דאף רבינו הק' נהג כך, דלכאורה איך לא הכיר רבי את תלמידו שלו, והוזקק לעזרתו של רבי חייא. ולהאמור שלא הי' מביט וכו' יובן טפי. וגירסתנו שם תלמידי, ושבוש הוא וכמפורש בדק"ס שם שבכל כת"י הגירסא תלמידך, ע"כ דבריו.
הנה מה שהק' איך לא הכיר כו', אי משום הא אפשר לומר שהי' רחוק ולא יכל לראות מי הוא.
ובאמת צ"ע להיפך, הרי משמע מכאן שרבי כן הביט לפניו שהרי שאל מי הוא זה כו'. אך גי' כת"י רומי (מובא בשינויי נוסחאות הוצאת פרנקל) אמר לי' רבי חייא לרבי מי הוא זה כו' א"ל שמא ר' יהודה בן קנוסא כו'. (היינו א"ל רבי לרבי חייא שמא כו'), וא"ש.

[קאצ'קלה]

דומני שאין דרך התלמיד לשאול את הרב "מי הוא זה...?" רק להיפך, סביר יותר שהרב ישאל כן את תלמידו.
גם אין לנו לסמוך על כת"י וטיקן נגד שאר כתבי היד והראשונים (ריב"ק ורי"ד) שגרסו כגרסא שלפנינו. לכן נראה להכריע כגרסתינו שרבי שאל את רבי חייא.
יצויין שבכת"י וטיקן נראה שם בעליל שהסופר השתבש שם בשמותיהם של החכמים (כתב 'חסדא' ותיקן ל'חייא', ובטעות נשאר אצלו 'רב חייא' במקום 'רבי חייא'), עד שקשה לסמוך על העתקתו במקום הזה.

רומי.JPG (18.15 KiB) נצפה 1894 פעמים

[י. אברהם]

דומני שאין דרך התלמיד לשאול את הרב "מי הוא זה...?" רק להיפך, סביר יותר שהרב ישאל כן את תלמידו.

תלמיד חבר הוה כמש''כ תוס' נדה יד, ב.

[קאצ'קלה]

פשוט שהיה תלמיד חבר לרבינו הקדוש, בכל זאת יותר נוח לקבל שהרב שאל כן לתלמידו.
אבל אין זה העקר, כי אם שגירסת כת"י וטיקן מוטעה כאן לעומת שאר כת"י וראשונים, כמש"כ לעיל.

[י. אברהם]

פשוט שהיה תלמיד חבר לרבינו הקדוש, בכל זאת יותר נוח לקבל שהרב שאל כן לתלמידו.
אבל אין זה העיקר, כי אם שגירסת כת"י וטיקן מוטעה כאן לעומת שאר כת"י וראשונים, כמש"כ לעיל.

הרי תוס' שם הוכיחו שהי' תלמיד חבר מסגנון דיבורו לרבי, וה"ה כאן.
ובפרט שיש לנו צד לומר שרבינו הקדוש לא הביט לפניו (ע"ש בברית יעקב עוד ראיות לזה), וא"כ אינו מתאים שישאל כן כלל לשום אדם.

[בענין גי' הכת"י, כמובן שאין להביא הוכחה לכאן או לכאן, ובודאי גם אתה כבר מצאת גי' נכונה גם בכת"י בודד דלא כמקצת מן הראשונים אף במקום שטעה הסופר באותו מקום].

[יבנה]

נראה מכאן שרבי לא הכיר כל תלמידיו אפ' ששוחח איתם.
ב"ב ח.
דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס אמר לו רבי פרנסני אמר לו בני קרית אמר לו לאו שנית א"ל לאו אם כן במה אפרנסך [א"ל] פרנסני ככלב וכעורב פרנסיה בתר דנפק יתיב רבי וקא מצטער ואמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ אמר לפניו ר' שמעון בר רבי שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו בדקו ואשכח

[י. אברהם]

בברית יעקב שם אכן הביא ראי' גם מב''ב ח.