פורום אוצר החכמה

מצינו בסוגיא אחת 5 פירושים למונח 'שם'

א. במתני' 'בין משם אחד בין משתי שמות' - כלומר צורת אות נקראת שם.
ב. שם 'שם קטן משם גדול' - כלומר תיבה נקראת שם.
ג. שם 'שם משמעון' - התנא נקט כדוגמא בשמו של אדם.
ד. בגמ' 'יכול עד שיכתוב את כל השם' - דברי ר"ש מתפרש בגמ': כל הפסוק.
ה. בגמ' 'הרי שהיא צריך לכתוב את השם' - כלומר שמו של הקב"ה.

(עי' במאוה"ג חו"ב מש"כ לפרש התוספתא 'כתב אות אחת והשלים את השם' דהיינו שמו של הקב"ה, וצ"ע)

ש"ך יורה דעה סימן רעו
ד לא ישיבנו - ואם השיב אינו נפסל כך משמע בב"י ופי' מ"ש הגמי"י ומסכת סופרים הפסיק באמצע השם פסול היינו שעשה שם א' כב' שמות כזה ראו בן וכן פי' המרדכי וכ"כ ס"ה סי' ר"ה ופסול זה כבר נזכר לעיל סי' רע"ד סעיף ד' שאם ריחק בין האותיות עד שהתיבה נראית כשתים פסול עכ"ל ור"ל דהאי הפסיק באמצע השם אינו שם קדש אלא כל תיבה קרוי שם כדאיתא במסכת סופרים ובפ' הבונה בכמה דוכתין תיבה בלשון שם וכן מוכח להדיא במרדכי שפירש כך שהשם הוא תיבה ומביאו לקמן ס"ס רע"ט ע"ש דלא כהב"ח שהבין דהוא שם קודש:

הצ"ע לאור הברייתא המובאת בגמ' (קג:).

ואולי אפ"ל דמ"ש רבנן לר' יהודה (קד:) 'אין השם מן המובחר' - שהוא בל' מליצי שאין ה'תיבה' מובחרת, אבל לא על 'שם הקב"ה' (שיש בזה סרך זלזול כלפי שמיא) לא עיינתי.