בגמ' ב"ב דכג' מבואר דבאדם שדעתו אנינה מהני שלא יהא נגדו חזקת ניזקין על השימוש שאין דעתו סבלתו והרב המגיד פי"א שכנים והוא שמוזק ונודע שאין הדעת סובלתו אמנם בהגר"א סימן קנה' ב"ק קיט' ציין ע"ז דברי הרא"ש פ"ב דברכות שאין כל אדם נאמן לומר איסטניס אני ושיטמ"ק הכא הביא דעה דגברא רבה דלא משני בדיבוריה נאמן
ודבריו צ"ע היכן מצינו בדיני ממונות נאמנות טענה לאדם אשר נראה גברא רבה וצ"ע