פורום אוצר החכמה

מכות דף ב: רש"י ד"ה משום דהצדיקו את הצדיק כו' - בתמיה אי  והצדיקו והרשיעו בדיינין קאמר וצדיק ורשע בבעלי דינין למה לי והצדיקו צדיק כו' ליכתוב כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והיה אם בן הכות למה הוזכרה כאן צדקת צדיק "וכי כל מקום שהצדיקו ב"ד את הזכאי וחייבו את החייב יש מלקות" דאתא קרא למיתלי מלקות בוהצדיקו והרשיעו אלא על כרחך בעדים משתעי עדים שקרים שהרשיעו צדיק ובאו אחרים והזימום והצדיקו את הנדון שהוא צדיק והרשיעו את העדים הרשעים והיה אם בן הכות את הרשע "אם הזמה זו בת מלקות" היא שאינו יכול לקיים בה דין הזמה גמורה כגון בעדי בן גרושה או גלות והפילו השופט והכהו

לכאורה קשה, שמתחילה כתב רש"י שאי אפשר לומר שוהצדיקו קאי על דיינים ובעלי דין משום "וכי כל מקום שהצדיקו ב"ד את הזכאי" כו' ולבסוף כתב "אם הזמה זו בת מלקות היא" ולכאורה גם על פירוש זה קשה וכי כל מקום שיש הזמה יש מלקות וכמו שהקשה רש"י לעיל וצ"ע
ועוד קשה מהיכ"ת שכוונת הקרא שב"כל מקום" יש מלקות, הרי לשון הפסוק "אם" בן הכות הרשע, וצ"ע בכל זה

אי הייתה הכוונה כפשוטו היה מתפרש שכל שהצדיקו וגו' יש מלקות, אולם כיון שהכוונה לכאשר זמם יש לפרש על אופן שיש חיוב מלקות בהזמה, וזה חידוש קרא.

פרי יהושע כתב:אי הייתה הכוונה כפשוטו היה מתפרש שכל שהצדיקו וגו' יש מלקות, אולם כיון שהכוונה לכאשר זמם יש לפרש על אופן שיש חיוב מלקות בהזמה, וזה חידוש קרא.

כוונתך שבמקום חידוש קרא אין בעיה של "וכי כל מקום"?

שמואל דוד כתב:

פרי יהושע כתב:אי הייתה הכוונה כפשוטו היה מתפרש שכל שהצדיקו וגו' יש מלקות, אולם כיון שהכוונה לכאשר זמם יש לפרש על אופן שיש חיוב מלקות בהזמה, וזה חידוש קרא.

כוונתך שבמקום חידוש קרא אין בעיה של "וכי כל מקום"?

כן

אולי יש לומר שבאמת כל עדים זוממין חייבים במלקות אבל במקום כאשר זמם יש כדי רשעתו ולכן ליכא מלקות וכמוש"כ הב"ח בהגהותיו

הלא מרש"י עכ"פ ל"מ כן, שכתב "אם הזמה זו בת מלקות היא"?.

פרי יהושע כתב:הלא מרש"י עכ"פ ל"מ כן, שכתב "אם הזמה זו בת מלקות היא"?.

רש"י סנהדרין י. משום - דב"ד הצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות את הרשע צדקת צדיק למה הוזכרה כאן וכי משום צדקת צדיק מתחייב רשע מלקות אלא ודאי עדים (זוממין) רמיזי הכא דאעדים קאי האי והיה אם בן הכות והכי קאמר עדים שהרשיעו צדיק והוזמו והצדיקו עדים אחרונים את הצדיק והרי נעשו רשעים אלו העדים הראשונים וילקו ואם אינו ענין לעדות ממון דהא אין לוקין ומשלמין תניהו ענין לבן גרושה וכיוצא בו