פורום אוצר החכמה

1. "אמרו לו חמדה גנוזה (תורה) יש לך שגנוזה קודם ששת ימי בראשית תתקע"ד דורות" וכי יש עניין זמן קודם בריאת העולם? הזמן הוא רק לנבראים, לולא נבראים למושג "זמן" אין משמעות כמבואר בפירוש "בלבבי משכן אבנה" על הבעלש"ט הראשון על התורה שבו נכתב: "הזמן הוא הכרח המציאות של יחס כלפי הנבראים... ובוודאי שלא שייך בא"ס זמן." "כי הזמן עצמו הוא בחינת נברא, וכל זמן שלא היו נבראים לא היה זמן."

2. מה שנאמר ברש"י דף פח: ד"ה "תתקע"ד דורות" שהיו אמורים להיברא הדורות 2000 שנה קודם - בזמן שנבראה התורה שנאמר: "דבר ציווה לאלף דור". "וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים ללא תורה כל כך..." וכי מה עניין "ראיית" הקב"ה שהעולם לא מתקיים ללא תורה? יעלה על הדעת, שדעת הקב"ה השתנתה נוכח ראייתו שהעולם אינו מתקיים ללא תורה?!
מנחת משיב נפש, שבת, קיג' - "תראה משום שהיו רשעים ולא היו ראויים לקבלת התורה וראה הקב"ה..." וידע זאת קודם שיהיו רשעים ולא יהיו ראויים, לכן איך הגיוני שראייה זו פתאום צצה?

ע' בהקדמה לבה"ג ותמצא נחת.

אלדר בריל כתב:1. "אמרו לו חמדה גנוזה (תורה) יש לך שגנוזה קודם ששת ימי בראשית תתקע"ד דורות" וכי יש עניין זמן קודם בריאת העולם? הזמן הוא רק לנבראים, לולא נבראים למושג "זמן" אין משמעות כמבואר בפירוש "בלבבי משכן אבנה" על הבעלש"ט הראשון על התורה שבו נכתב: "הזמן הוא הכרח המציאות של יחס כלפי הנבראים... ובוודאי שלא שייך בא"ס זמן." "כי הזמן עצמו הוא בחינת נברא, וכל זמן שלא היו נבראים לא היה זמן."

וכי מה ענין זמן אצל דורות, ב. לפי דברי ה"בלבבי משכן אבנה" איך יתפרש המאמר יומו של הקב"ה כאלף שנים שלנו?

ר_חיים_הקטן כתב:ע' בהקדמה לבה"ג ותמצא נחת.

הוא לא עונה שם לגמרי על השאלות...

כתב האבן עזרא בהקדמה לתורה
ויש דרש הפך דרש, ויש לו סוד, ואיננו מפורש, כדרש שהתורה קדמה אלפים שנה קודם העולם. וזה אמת רק על סוד דרך הנעלם. ורבים לא יבינוהו כן, ולהיות כמשמעו לא יתכן. ובעבור כי השנה מימים במספר היא מחוברת, ומדת הרגע והיום בתנועת הגלגל נספרת, ואם אין גלגל אין יום, אף כי יומים, או שנה, או מספר אלפים. והשואל מה היה העולם בתחלה? הלא יתבייש, למען אשר יבקש לאין יש. והמשיבים שברא ד' את העולם בעת שידע כי טוב הוא, גם זו תשובה בנויה על אבני בהו. וכן האומרים שבראו להראות גבורתו, לאדם שהוא שרש יצירתו, והנה שמו תשובתם האמולה, חלק קטן מהשאלה הגדולה, כי יש ראיות גמורות לאשר עינים להם ולא לעורות, כי היישוב חצי ששית הארץ באמונה, וכולה כנקודה אל המסבה אשר עליה נתונה, ואף כי המסבה העליונה. ואם מדרך ישרה, אין דרש יום נדרש כדרך המקרא, כי אלו היה הטעם לאלפים, היה כתוב יומים, כי פירוש יום יום בכל יום ויום, וכן איש איש (ויקרא יז, ג), וברוך ד' יום יום (תה' סח, כ), גם סוף הפסוק יוכיח: משחקת לפניו בכל עת (משלי ח, ל), והנה אחריו כתוב: לשקוד על דלתותי יום יום (שם שם, לד). אם כן נשמור התורה הנאמנה, עד אלפים שנה. ועוד: כי אלף שנים בעיניך (תה' צ, ד), איננו לנוכח השם, וימצאהו בפירושי בספר תהלות אשר יבקשם.

ממה שנאמר/הובא לעיל קיבלתי תשובה לשאלה הראשונה, תודה רבה.
אך עדיין השאלה השנייה עומדת על תילה, אשמח לשמוע תירוצים על הנידון.

בספר קדושת שבת לרבי יעקב בירדוגו המכונה אביר יעקב (חי לפני כמאתיים שנה) דן בביאור דברי הגמרא הנ"ל באריכות.