פורום אוצר החכמה

סוף מסכת ברכות: 3 מעין עוה"ב, שבת, שמש ותשמיש נקבים.

ונראה הכוונה, שעוה"ב הוא תענוג רוחני גדול, והתפישה בתענוג תלויה בסוגי בנים האדם:

הצדיקים מבינים תענוג רוחני [שבת]

הבינונים מבינים תענוג גשמי רגיל, הנאת השמש הזורחת

והשפלים מבינים תענוג שפל כמו תשמיש נקבים

דפח"ח, על פי הרמז.
אבל לפי הפשט, כולם תענוגים לנפש ולגוף. ולכל אדם יש הנאה משלשתן, כי האדם מורכב מנפש וגוף.

אין ספק בעיני, שמה שהגמרא אומרת שתשמיש נקבים מעין עוה"ב הוא רק דיחוי ולעשות גדר. אבל הפשט הפשוט הוא כמובן הפשט הפשוט.

אין ספק שהגמ' שיקרה?

הכותרת הזכירה לי משום מה אמרה יפה בשם אחד הצדיקים:

ג' 'מעין' הם:
מעין שלש, מעין שבע ומעין עולם הבא

במעין שלש יש תוספת מעלה על השלש המקוריים-ונברכך עליה 'בקדושה ובטהרה',
במעין שבע ג"כ יש תוספת מעלה על השבע המקוריים-לפניו נעבוד 'ביראה ופחד',
א"כ מסתבר שגם ב'מעין עולם הבא' ישנה איזו תוספת רוחנית ביחס ל'עולם הבא', ודוק.

תוכן כתב:אין ספק בעיני, שמה שהגמרא אומרת שתשמיש נקבים מעין עוה"ב הוא רק דיחוי ולעשות גדר. אבל הפשט הפשוט הוא כמובן הפשט הפשוט.

משמע בגמרא שוודאי זה תענוג מעין עוה"ב, אך מאחר שהתשמיש מכחיש כוחו של אדם, לא יתואר על זה שם 'עולם הבא', ועל כן צ"ל תשמיש נקבים. כך הבנתי הגמרא כשלמדתיה השבוע.

אתה באמת חושב שאפשר לתאר עשיית צרכים באיזו שהיא צורה למעין עולם הבא, כמו שבת למשל?

תוכן כתב:אתה באמת חושב שאפשר לתאר עשיית צרכים באיזו שהיא צורה למעין עולם הבא, כמו שבת למשל?

אני לא. שמעתי כאלו. שמעתי גם כאלו ששבת עבורם שייכת לגיהנם דעולם הבא, ובוודאי אור השמש.

הפלפול בזה אך למותר. הפשט הפשוט הוא הפשט הפשוט, וקושיא שאפשר ליישבה בכמה אופנים, אינה מספקת לדחות הפשט הפשוט. ודברי הגמרא הם רק לדיחויא בעלמא ולמיגדר מילתא, כן ברור לי מאד!

תוכן כתב:הפלפול בזה אך למותר. הפשט הפשוט הוא הפשט הפשוט, וקושיא שאפשר ליישבה בכמה אופנים, אינה מספקת לדחות הפשט הפשוט. ודברי הגמרא הם רק לדיחויא בעלמא ולמיגדר מילתא, כן ברור לי מאד!

[זה ברור לך באותה רמה של שאר הטיעונים שטענת היום בפורום?]
זה בסדר. במחקר זה קביל מאוד. חז"ל כתבו X והתכוונו ל-Y, מטרה דידקטית סמויה.

פלגינן כתב:

תוכן כתב:הפלפול בזה אך למותר. הפשט הפשוט הוא הפשט הפשוט, וקושיא שאפשר ליישבה בכמה אופנים, אינה מספקת לדחות הפשט הפשוט. ודברי הגמרא הם רק לדיחויא בעלמא ולמיגדר מילתא, כן ברור לי מאד!

[זה ברור לך באותה רמה של שאר הטיעונים שטענת היום בפורום?]
זה בסדר. במחקר זה קביל מאוד. חז"ל כתבו X והתכוונו ל-Y, מטרה דידקטית סמויה.

מקוה שלא יקח לי יותר מדי זמן להחלים מהפיגוע הכפול הזה!

ומכבר אמרתי שבנאדם יכול להשיג לשלשה חלקים של עולם הבא, הכיצד? לפנות ביום שבת לאור החמה!

תוכן, אתה כ"כ בטוח שאתה מבין למה הגמרא מתכוונת במעין עולם הבא עד שמלאך ליבך לחדש כאלו פשטים מסמרי שער?
אולי תסביר לאיש קטון כמוני למה שמש זה מעין עולם הבא ולא רחיצה במעיינות חמים, למשל?

רב פנינים.

מש"כ בשם ר"ש אלקבץ באילת אהבים, בחיפוש מצאתי שהריח"ס הביא את דברי הר"ש ב"א בספר שרש ישי, ותמה עליו שזה נגד מסקנת התלמוד. אך לק"מ, כי מה שאינו נמנה למסקנא משום שמכחיש את הגוף, אינו סותר את הס"ד שיש בו תענוג מעין עוה"ב.

אבן זועקת כתב:תוכן, אתה כ"כ בטוח שאתה מבין למה הגמרא מתכוונת במעין עולם הבא עד שמלאך ליבך לחדש כאלו פשטים מסמרי שער?
אולי תסביר לאיש קטון כמוני למה שמש זה מעין עולם הבא ולא רחיצה במעיינות חמים, למשל?

שמש, שזה מקור החום בעולם, שהוא מחלים, מרפא, מצמיח, מאיר, בודאי הוא מעין עוה"ב, וזה מובן לחלוטין. ותיתי לי שאין אני יחידאה בזה, כמו שהעיר הרב מה שנכון, תשוח"ח לו.

ראה מהר"ל נתיבות עולם נתיב העושר ב מה שביאר דברי הגמרא הללו.

תוכן כתב:

אבן זועקת כתב:תוכן, אתה כ"כ בטוח שאתה מבין למה הגמרא מתכוונת במעין עולם הבא עד שמלאך ליבך לחדש כאלו פשטים מסמרי שער?
אולי תסביר לאיש קטון כמוני למה שמש זה מעין עולם הבא ולא רחיצה במעיינות חמים, למשל?

שמש, שזה מקור החום בעולם, שהוא מחלים, מרפא, מצמיח, מאיר, בודאי הוא מעין עוה"ב, וזה מובן לחלוטין. ותיתי לי שאין אני יחידאה בזה, כמו שהעיר הרב מה שנכון, תשוח"ח לו.

מה ענין כאן ללשון "ותיתי לי"?

שה' ישלם שכרי שאני לא היחיד שאמרתי פשט נכון זה, אלא אחרים אמרוהו גם. (אם אחרים לא היו אומרים, היה מקום לספק שלא אקבל שכר, כי אולי אני טועה.)

תוכן כתב:שה' ישלם שכרי שאני לא היחיד שאמרתי פשט נכון זה, אלא אחרים אמרוהו גם. (אם אחרים לא היו אומרים, היה מקום לספק שלא אקבל שכר, כי אולי אני טועה.)

היכן ב'רב פנינים' מבואר כדבריך? את עצם הרעיון שחז"ל לא חולקים על כך שיש בתשמיש מעין עוה"ב, כבר כתבתי לעיל -

פלגינן כתב:משמע בגמרא שוודאי זה תענוג מעין עוה"ב, אך מאחר שהתשמיש מכחיש כוחו של אדם, לא יתואר על זה שם 'עולם הבא', ועל כן צ"ל תשמיש נקבים.

אך בדבריך הוספת שחז"ל דוחים זאת בכדי לעשות גדר (שאם זה לא עוה"ב, אז כבר אנשים פחות ישמשו???).
היכן ראית מקור לכוונה נסתרת זו?

פלגינן כתב:

תוכן כתב:שה' ישלם שכרי שאני לא היחיד שאמרתי פשט נכון זה, אלא אחרים אמרוהו גם. (אם אחרים לא היו אומרים, היה מקום לספק שלא אקבל שכר, כי אולי אני טועה.)

היכן ב'רב פנינים' מבואר כדבריך? את עצם הרעיון שחז"ל לא חולקים על כך שיש בתשמיש מעין עוה"ב, כבר כתבתי לעיל -

פלגינן כתב:משמע בגמרא שוודאי זה תענוג מעין עוה"ב, אך מאחר שהתשמיש מכחיש כוחו של אדם, לא יתואר על זה שם 'עולם הבא', ועל כן צ"ל תשמיש נקבים.

אך בדבריך הוספת שחז"ל דוחים זאת בכדי לעשות גדר (שאם זה לא עוה"ב, אז כבר אנשים פחות ישמשו???).
היכן ראית מקור לכוונה נסתרת זו?

לא הבנתי דבריך. אצטט כאן דברי הגמרא, ואיך שנראה לי לפרשו, ואח"כ תגיד אתה במה אתה חולק עלי. וז"ל הגמרא: 'שלשה מעין העולם הבא, אלו הן, שבת שמש ותשמיש. תשמיש דמאי, אילימא תשמיש המטה, הא מכחש כחיש. אלא תשמיש נקבים'. הגמרא מביאה מימרא שאומרת שתשמיש הוא מעין עוה"ב. ואז שואלת הגמרא, מה הכוונה במילה תשמיש. והגמרא אומרת, שאין הכוונה לתשמיש המיטה, שהרי הוא מזיק לגוף. אלא הכוונה לתשמיש נקבים. לפי הפשט המילולי בגמרא, תשמיש נקבים הוא מעין עוה"ב, בעוד שתשמיש המיטה הוא לא מעין עוה"ב אלא מזיק לגוף.

ואני הקטן אמרתי לפרש, שבודאי הפשט הפשוט במימרא שתשמיש המיטה הוא מעין עולם הבא, והגמרא לעולם לא הכחישה דבר זה, וזה מה שכתב ברב פנינים. (ועיין בסנהדרין ע"ה א': 'דא"ר יצחק, מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה'. לא כתוב שם שניטלה טעם תשמיש נקבים, אלא ניטלה טעם ביאה, ודו"ק.) אלא הגמרא חששה, שאם הגמרא תשאיר את המימרא ההוא כמות שהיא, יבואו רבנים כמו דוד חורף ומבולבל שרלו, וישתמשו בגמרא זו כהוכחה על החוב של כל אחד לטעום טעם גן עדן באופן סדיר, ומה שאמרו שלא יהיו ת"ח נמצאים אצל נשותיהם כתנרגולים, דעה זו נדחית היא ויביאו אלף ראיות לסברתם. אשר על כן הגמרא עשתה אוקימתא למימרא זו, כדי להעיר לב הלומדים לא להוציא דברים מפרופורציה. אכן מדובר במעין עולם הבא, אבל תדעו שהוא מכחיש הגוף ואין ראוי להרבות. כן נראה לי ללמוד פשט בגמרא.

תוכן כתב:(1) ואני הקטן אמרתי לפרש, שבודאי הפשט הפשוט במימרא שתשמיש המיטה הוא מעין עולם הבא, והגמרא לעולם לא הכחישה דבר זה, וזה מה שכתב ברב פנינים. (ועיין בסנהדרין ע"ה א': 'דא"ר יצחק, מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה'. לא כתוב שם שניטלה טעם תשמיש נקבים, אלא ניטלה טעם ביאה, ודו"ק.)
(2) אלא הגמרא חששה, שאם הגמרא תשאיר את המימרא ההוא כמות שהיא, יבואו רבנים כמו דוד חורף ומבולבל שרלו, וישתמשו בגמרא זו כהוכחה על החוב של כל אחד לטעום טעם גן עדן באופן סדיר, ומה שאמרו שלא יהיו ת"ח נמצאים אצל נשותיהם כתנרגולים, דעה זו נדחית היא ויביאו אלף ראיות לסברתם. אשר על כן הגמרא עשתה אוקימתא למימרא זו, כדי להעיר לב הלומדים לא להוציא דברים מפרופורציה. אכן מדובר במעין עולם הבא, אבל תדעו שהוא מכחיש הגוף ואין ראוי להרבות. כן נראה לי ללמוד פשט בגמרא.

לגבי חלק 1, זכיתי לכוון בערך לדבריך:

פלגינן כתב:משמע בגמרא שוודאי זה תענוג מעין עוה"ב, אך מאחר שהתשמיש מכחיש כוחו של אדם, לא יתואר על זה שם 'עולם הבא', ועל כן צ"ל תשמיש נקבים.

אך לגבי חלק 2, אף שאני מבין כעת דבריך איזה גדר יש בזה [אם כי זה נשמע לי מאוד רחוק, ולשיטתך בתליית כל הבלים שבעולם באותם "צדיקים"], אך עדיין אין הכרח שלא להבין כפשוטו, שלא יתכן לתת שם עולם הבא על דבר שמכחיש הגוף, הגם שבאמת מצד העונג שבו, יש בו מעין עוה"ב. כי לומר כדבריך שהגמרא אמרה דבר 1 והחביאה את הטעם האמתי, קשה בעיניי, עכ"פ ללא מקור.
דומני שדי בזה.

לכאו' לעניין נקבים ידוע שאלו הסובלים מחולי מעיים (עצירות ) אחרי ששהו בבית הכסא ההרגשה מאוד טובה וענינה כפי הנראה משום רוח טהרה שאדם מרגיש אחרי שהרחיק את המיאוס והפסולת שהם משכן לטומאה
ולעניין תשמיש אפשר שהכוונה שבעוה"ז הרגשה עונג רוחני בגוף כמעט ואיננה שייכת למעט רגע כמימריה, ואילו בעוה"ב יהיה עונג רוחני מוחשי בגוף וכשי' הראב''ד ודו''ק

מנצפך כתב:הכותרת הזכירה לי משום מה אמרה יפה בשם אחד הצדיקים:

ג' 'מעין' הם:
מעין שלש, מעין שבע ומעין עולם הבא.

כמובן יש עוד מעין. למשל מעין שמונה עשרה (תפילת הביננו), כמובא במשנה ברכות (כח ע"ב).

מי זה אותו "אחד הצדיקים"?

הפשטן כתב:

מנצפך כתב:הכותרת הזכירה לי משום מה אמרה יפה בשם אחד הצדיקים:

ג' 'מעין' הם:
מעין שלש, מעין שבע ומעין עולם הבא.

כמובן יש עוד מעין. למשל מעין שמונה עשרה (תפילת הביננו), כמובא במשנה ברכות (כח ע"ב).

מי זה אותו "אחד הצדיקים"?

למען המליצה, בהביננו יש הוספה יפה על שמו''ע: הביננו ה''א לדעת דרכיך', ואולי יש עוד כיו''ב.

אבן זועקת כתב:תוכן, אתה כ"כ בטוח שאתה מבין למה הגמרא מתכוונת במעין עולם הבא עד שמלאך ליבך לחדש כאלו פשטים מסמרי שער?
אולי תסביר לאיש קטון כמוני למה שמש זה מעין עולם הבא ולא רחיצה במעיינות חמים, למשל?

ראשית חכמה שער האהבה פ"ו [אות ס"ו] פירש שכפי שא"א להביט בשמש כך א"א להשיג סוד תענוג עוה"ב.

אלדר בריל כתב:והשפלים מבינים תענוג שפל כמו תשמיש נקבים

וכי תשמיש נקבים תענוג שפלים הוא, והלא איתא בגמרא, כמה דפים קודם לכן,

---
כי הא דאמרה ליה ההיא מטרוניתא לר' יהודה בר' אלעאי פניך דומים למגדלי חזירים ולמלוי ברבית אמר לה הימנותא לדידי תרוייהו אסירן אלא עשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא דכי אזילנא בדיקנא נפשאי בכולהו.
---

ופירש"י ז"ל,
---
למגדלי חזירים ומלוי ברבית שכרן מרובה בלא טורח ושמחים בחלקם לכך פניהם צהובים:
---

ועל אותה שמחה ותענוג גשמי, אמרו בגמרא, שהוא מעין העונג הרוחני דעוה"ב.