פורום אוצר החכמה

בפ' הדר (עירובין ע"ב.) ד"ה נהגו העם כרבי מאיר -
בפרק בתרא דתענית (דף כו:) מפרש דאורויי לא מורינן כוותיה ואי עבדינן לא מחינן בידייהו וא"ת מה מחאה שייך כאן אם מחמירין כר"מ לעשות עירוב ושיתוף וי"ל דלא הוי ברכה לבטלה אי נמי אם נמנעים על כך. להביא סכין וחמין לצורך מילה אי נמי לכי הא דאמר במי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) גבי חצר שבין שני מבואות והיא רגילה באחד אם עירב רגיל לעצמו וזה שאינו רגיל לא עירב והיא נמי לא עירבה דוחה אותה אצל מי שאינה רגילה דכופין על מדת סדום והשתא אם עירב מי שאינו רגיל ולא שיתף והם דוחין אותה אצל מי שאינו רגיל כר"מ דבעי שיתוף לא מחינן בהו אי נמי אם עירבה עם שניהם ולא שיתפה אלא עם האחד דלרבנן הוו להו עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם ולר"מ עם אותו ששיתפה עמו מותרת דעם האחר לא נשתתפה ואין עירוב מועיל במקום שיתוף:


ותמוה לי הלא עכ"פ כיון ועירבה עם שתי חצרות שבב' המבואות למה לא תיאסר עם שניהם [מג' שמא יטלטל מחצר לחצר כיון ושתיהן לא עירבו זע"ז], אטו בגלל שלא עשתה שיתוף עירובה כמאן דליתא [כמו שהוא אכן לשון התר"פ], וצע"ג.

[ובאמת לעיקר ק' התוס' לולי דבריהם אמינא שאין עיקר הדברים של "נהגו העם" לארויי לא מורינן ואי עבדינן לא מחינן בהו, אלא עיקרו שאינו אלא מנהג העם בעלמא שאין לו סמך אף כמנהג גמור, ורק שם בגמ' תענית כדאמרינן ליה לקולא לעניין נ"כ במנחא דתעניתא אמרינן הכי, אבל מנ"ל דכך הוא הכלל בכ"מ דבעי לאשכוחי קולות כדי לא למחות, ועי' למשל ב"י לעניין השמטת הרמב"ם דין קודם הזמן הזה נהגו העם שלא לישא וליתן וכו', שכיון וכתוב נהגו העם השמיטו הרמב"ם דאינו רק מנהג בעלמא וצ"ע].