פורום אוצר החכמה

בסנהדרין (דף כו, ע"א) הובא שבאותו זמן היו שתי ישיבות, ישיבתו של חזקיה המלך שמנתה מאה ועשר אלף תלמידים. והישיבה השניה של שבנא, שמנתה מאה ושלושים אלף תלמידים - "שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא". היתכן לפני כמות כה גדולה? ואילו ישיבתו של חזקיהו היתה יותר קטנה, אך בכל זאת, פלא הוא?

מה הפלא? ישי אבי דוד דרש לפני שישים ריבוא.

ברכות דף נ"ח ע"א

זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא ודרש באוכלוסא, אמר עולא נקיטינן אין אוכלוסא בבבל, תנא אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא.

יפה!

מן הסתם אלו גוזמאות, וכדאמרינן בחולין שחז"ל מדברים בלשון גוזמא, והכוונה שדרשו בפני ציבור גדול ועצום.

לא הבנתי מה הבעיה. כל לומדי ירושלים באו לשיעור שלו.גם הגר"ע יוסף מסתמא היה מוסר דרך הלווין למספרים כאלו.
אם אתה שואל איפה התאספו - באחת הכיכרות בירושלים.
איך שמעו בלי רמקול - מתורגמנים היו צועקים אז כידוע.
אם אתה שואל איך אפשר למסור שיעור אחד להמונים כאלו, חציים לא יבינו או שלחציים לא יהיה חידוש - בזמנם שהכל בעל פה היו לומדים הכל מהרב ולכולם היה צורך ברוב השיעור.
כשרבן יוחנן בן זכאי ישב ודרש בצילו של היכל בהר הבית מסתמא גם כן הגיעו רבבות לשיעור.

בקיצור - מה הבעיה בזה?

אכן על פי כתובות דף קו, ע"א. רב הונא היה משתמש ב-13 אמוראים להעביר את השיעור.

איפה מצאת שהיו ישיבות? ועוד שתיים?
בגמרא מתואר שחזקיה דרש בפני י"א ריבוא ושבנא בפני י"ג ריבוא, ואין המשמעות שי"א ריבוא עמדו בכניסה לעיר בעת ובעונה אחת ושמעו שיעור כללי מחזקיה, כי אם שחזקיה היה דורש דבריו בפני י"א ריבוא. כלומר שמפלגת חזקיה מנתה י"א ריבוא מתפקדים ומפלגת האופוזיציה של שבנא מנתה י"ג ריבוא מתפקדים. ולכן כשמונים את מספר ממלאי האולמות שבפניהם דרש חזקיה לבטוח בה' הגיעו ביחד למספר י"א ריבוא, וכשסופרים את מספר שומעי הרצאותיו של שבנא בנושא סירוב פקודה ושלום עכשיו בכל יישובי הארץ הגיעו לי"ג ריבוא.

א' זעירא כתב:איפה מצאת שהיו ישיבות? ועוד שתיים?
בגמרא מתואר שחזקיה דרש בפני י"א ריבוא ושבנא בפני י"ג ריבוא, ואין המשמעות שי"א ריבוא עמדו בכניסה לעיר בעת ובעונה אחת ושמעו שיעור כללי מחזקיה, כי אם שחזקיה היה דורש דבריו בפני י"א ריבוא. כלומר שמפלגת חזקיה מנתה י"א ריבוא מתפקדים ומפלגת האופוזיציה של שבנא מנתה י"ג ריבוא מתפקדים. ולכן כשמונים את מספר ממלאי האולמות שבפניהם דרש חזקיה לבטוח בה' הגיעו ביחד למספר י"א ריבוא, וכשסופרים את מספר שומעי הרצאותיו של שבנא בנושא סירוב פקודה ושלום עכשיו בכל יישובי הארץ הגיעו לי"ג ריבוא.

על תקופתו של חזקיהו אמרו חז"ל (סנהדרין דף צד, ע"ב): "בדקו מדן ועד באר שבע, ולא מצאו עם הארץ. [בדקו] מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה", אם כן סביר לומר שלא היו חסרים לומדים.

אני רואה שמשהו תמוה בעיניכם.
בזמן בית המקדש היו מלמדים תורה להמוני ישראל בככרות ירושלים ובהר הבית, ודבר זה מפורש בכמה מקומות. בספר עזרא (נחמיה ח א-ג:
וַיֵּאָסְפ֤וּ כָל־הָעָם֙ כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אֶל־הָ֣רְח֔וֹב אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמָּ֑יִם וַיֹּֽאמְרוּ֙ לְעֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֔ר לְהָבִ֗יא אֶת־סֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק אֶת־יִשְׂרָאֵֽל:
(ב) וַיָּבִ֣יא עֶזְרָ֣א הַ֠כֹּהֵן אֶֽת־הַתּוֹרָ֞ה לִפְנֵ֤י הַקָּהָל֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה וְכֹ֖ל מֵבִ֣ין לִשְׁמֹ֑עַ בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי:
(ג) וַיִּקְרָא־בוֹ֩ לִפְנֵ֨י הָרְח֜וֹב אֲשֶׁ֣ר׀ לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמַּ֗יִם וגו'.

אבות דרבי נתן פרק לח
וכשתפשו את רשב"ג ואת רבי ישמעאל ליהרג היה רשב"ג יושב ותוהה בדעתו ואומר אוי לנו שאנו נהרגין כמחללי שבתות וכעובדי ע"א וכמגלי עריות וכשופכי דמים. אמר לו רבי ישמעאל בן אלישע רצונך שאומר לפניך דבר אחד. א"ל אמור וכו' א"ל שמא כשהיית יושב ודורש בהר הבית והיו כל אוכלוסי ישראל יושבין לפניך זחה דעתך עליך

ההוא גברא כתב:אני רואה שמשהו תמוה בעיניכם.
בזמן בית המקדש היו מלמדים תורה להמוני ישראל בככרות ירושלים ובהר הבית, ודבר זה מפורש בכמה מקומות. בספר עזרא (נחמיה ח א-ג:
וַיֵּאָסְפ֤וּ כָל־הָעָם֙ כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אֶל־הָ֣רְח֔וֹב אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמָּ֑יִם וַיֹּֽאמְרוּ֙ לְעֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֔ר לְהָבִ֗יא אֶת־סֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק אֶת־יִשְׂרָאֵֽל:
(ב) וַיָּבִ֣יא עֶזְרָ֣א הַ֠כֹּהֵן אֶֽת־הַתּוֹרָ֞ה לִפְנֵ֤י הַקָּהָל֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה וְכֹ֖ל מֵבִ֣ין לִשְׁמֹ֑עַ בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי:
(ג) וַיִּקְרָא־בוֹ֩ לִפְנֵ֨י הָרְח֜וֹב אֲשֶׁ֣ר׀ לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמַּ֗יִם וגו'.

אבות דרבי נתן פרק לח
וכשתפשו את רשב"ג ואת רבי ישמעאל ליהרג היה רשב"ג יושב ותוהה בדעתו ואומר אוי לנו שאנו נהרגין כמחללי שבתות וכעובדי ע"א וכמגלי עריות וכשופכי דמים. אמר לו רבי ישמעאל בן אלישע רצונך שאומר לפניך דבר אחד. א"ל אמור וכו' א"ל שמא כשהיית יושב ודורש בהר הבית והיו כל אוכלוסי ישראל יושבין לפניך זחה דעתך עליך

להוסיף על דברי כבודו מסופר על רבן יוחנן בן זכאי גדול חכמי ישראל בדור הראשון לתנאים, שהיה מרביץ תורה ברבים בירושלים לפני קהל רב:
"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו". מפרש רש"י: "ההיכל גובהו מאה אמה, וצילו הולך למרחוק מאד ברחוב שלפני הר הבית, ומתוך שרחוב גדול היה, ומחזיק בני אדם הרבה - היה דורש שם מפני החמה, שאין לך בית המדרש מחזיקן" (פסחים דף כו, ע"א).

.

תוכן כתב:מן הסתם אלו גוזמאות, וכדאמרינן בחולין שחז"ל מדברים בלשון גוזמא, והכוונה שדרשו בפני ציבור גדול ועצום.

עיי' תוס' ב"ק פב: שבימי חזקיה היו כל ישראל (והכוונה כל ישראל כפשוטו עיי"ש) בירושלים וא"כ אין זה גוזמא כלל וכלל. [ומש"כ בדקו מדן ועד באר שבע כו' שמא הכוונה לנשים וילדים כמו להלן איש ואשה תינוק ותינוקת או מיעוטא דמיעוטא].
ובזה גם נסתר תירוץ ה"מפלגות".

תוכן כתב:מן הסתם אלו גוזמאות, וכדאמרינן בחולין שחז"ל מדברים בלשון גוזמא, והכוונה שדרשו בפני ציבור גדול ועצום.

לא זורקים כזה תירוץ בלי מקור ברור לגמרא זו ממש.

לייטנר כתב:.

מה כבודו מחדש בנקודה?

בדרך כלל נקודה פירושה שהכותב רצה למחוק את ההודעה.
כיוון שהמערכת לא מאפשרת למחוק לגמרי הודעה שיש אחריה הודעה נוספת, אבל מאפשרת לערוך. אנשים מוחקים את כל הכיתוב ומשאירים רק .