פורום אוצר החכמה

גמ' תענית ו.
הגמרא מבארת שלומד תורה לשמה - נעשית לו סם חיים, והלומד תורה שלא לשמה - נעשית לו סם המוות.
בתוס' מקשה שהרי קי"ל שלעולם ילמד אדם אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
ומתרץ שיש שני סוגי לא לשמה;
הראשון הוא הלומד ע"מ להיעשות רב וכדו' (לומד לכבוד),
והשני הוא הלומד ע"מ לקנטר. והלומד ע"מ לקנטר - נעשית לו סם המוות.

מקנטר זה מה טבעו?

לקנטר פירושו להוכיח את ידיעותיו וצדקתו כדי להתגאות. בזכרוני שיש לזה ראיות ברורות, ואיני זוכר היכן.

שערי חכמה כתב:לקנטר פירושו להוכיח את ידיעותיו וצדקתו כדי להתגאות. בזכרוני שיש לזה ראיות ברורות, ואיני זוכר היכן.

להוכיח את ידיעותיו הוי שלא לשמה ומ"ש
על מנת לקנטר פירושי על מנת להתכבד מלגלוג על חבירו שאינו יודע ,

ביליצר כתב:

שערי חכמה כתב:לקנטר פירושו להוכיח את ידיעותיו וצדקתו כדי להתגאות. בזכרוני שיש לזה ראיות ברורות, ואיני זוכר היכן.

להוכיח את ידיעותיו הוי שלא לשמה ומ"ש
על מנת לקנטר פירושי על מנת להתכבד מלגלוג על חבירו שאינו יודע ,

להתכבד היינו לגרום שיכבדוהו, וה"ה כשמוכיח את ידיעותיו כדי שיכבדוהו. כוונתי היתה למי שבא להוכיח את צדקתו בויכוח כדי להתגאות על חבירו, גם אם אינו מתכוין ללגלג עליו.

למעשה, ההגדרה המדוייקת של לקנטר היא לצער, ולענ"ד גם המקרה שהזכרתי בכלל זה, אך אינו מוכרע. וצ"ע.

שמואל דוד
מה תענה לגמ' נזיר כג: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך של"ש בא לשמן שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצאה ממנו רות וכו'
והרי הקריבן לקלל את ישראל עי' שם תוד"ה ארבעים
והלא אין לך לקנתר גדול מזה וא"כ יהיה ראי' מכאן דאפילו לקנתר יעסוק של"ש???
גם הלא בלק היה עכו"ם ובתוס' ר"ה ד. ופסחים ח. וב"ב י: דבאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני הרי הוא צדיק גמור הוא רק אצל ישראל ולא אצל עכו"ם....

הקושיה השנייה יש לומר כי לעניין להקרא צדיק אינו נקרא אבל שכר יש לו.

וכן נראה להוכיח מדניאל שיעץ לנבוכדנצר שיתן צדקה כדי שתארך מלכותו והועיל לו שתלו לו י"ב חודש, וע"כ אע"פ שעשה כדי שתארך מלכותו היתה לו מצוה וקיבל עליה שכר, וה"ה בע"מ שיחיה בני ע"כ הוי מצוה, ומ"ש ע"ז דהוי חטאת היינו דיש בזה גם חטא, והחטא הוא זה גופא שמכוין שלא לשמה.

אבןטובה כתב:מה תענה לגמ' נזיר כג: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך של"ש בא לשמן שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצאה ממנו רות וכו'
והרי הקריבן לקלל את ישראל עי' שם תוד"ה ארבעים
והלא אין לך לקנתר גדול מזה וא"כ יהיה ראי' מכאן דאפילו לקנתר יעסוק של"ש???
גם הלא בלק היה עכו"ם ובתוס' ר"ה ד ופסחים ח וב"ב י דבאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני הריע הוא צדיק גמור הוא רק אצל ישראל ולא אצל עכו"ם....

שמעתי לתרץ דבלק ביקש להציל את עצמו מישראל, והוי כע"מ שיחיה בני, וכמ"ש ואגרשנו מן הארץ, ולגביה הוי כשלא לשמה. אבל לגבי בלעם שבקש להשמידם משנאתו הוי כע"מ לקנטר ולכן לא קיבל שום שכר.

קמצן_קדוש כתב:גמ' תענית ו.
הגמרא מבארת שלומד תורה לשמה - נעשית לו סם חיים, והלומד תורה שלא לשמה - נעשית לו סם המוות.
בתוס' מקשה שהרי קי"ל שלעולם ילמד אדם אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
ומתרץ שיש שני סוגי לא לשמה;
הראשון הוא הלומד ע"מ להיעשות רב וכדו' (לומד לכבוד),
והשני הוא הלומד ע"מ לקנטר. והלומד ע"מ לקנטר - נעשית לו סם המוות.

מקנטר זה מה טבעו?

לכאורה לקנטר הפירוש הוא להתריס.
הלומד כדי להבין אך למטרות גשמיות פשוטות, הרי הוא לומד ומנסה להבין אז יש סיכוי שיום יבוא והוא ידע ויבין ויפנים את התורה והרי היא לו סם החיים. אך הלומד ע"מ לקנטר, אינו מעוניין כלל להבין ולהפנים את דברי התורה, משום שכל מגמתו היא לדעת את ה'טקסט' כדי להתריס כנגד אחרים, וכשאדם יודע דברי תורה ואינו מתיישב בהם להבינם היטב ולהפנימם הרי הוא טועה בתורה והופך הוא את הדברים על פיהן ולכך נעשית לו סם המוות.
על דרך 'צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם' (דהפושע אינו כהשוגג אלא כדפי').

אש משמים כתב:

קמצן_קדוש כתב:גמ' תענית ו.
הגמרא מבארת שלומד תורה לשמה - נעשית לו סם חיים, והלומד תורה שלא לשמה - נעשית לו סם המוות.
בתוס' מקשה שהרי קי"ל שלעולם ילמד אדם אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
ומתרץ שיש שני סוגי לא לשמה;
הראשון הוא הלומד ע"מ להיעשות רב וכדו' (לומד לכבוד),
והשני הוא הלומד ע"מ לקנטר. והלומד ע"מ לקנטר - נעשית לו סם המוות.

מקנטר זה מה טבעו?

לכאורה לקנטר הפירוש הוא להתריס.
הלומד כדי להבין אך למטרות גשמיות פשוטות, הרי הוא לומד ומנסה להבין אז יש סיכוי שיום יבוא והוא ידע ויבין ויפנים את התורה והרי היא לו סם החיים. אך הלומד ע"מ לקנטר, אינו מעוניין כלל להבין ולהפנים את דברי התורה, משום שכל מגמתו היא לדעת את ה'טקסט' כדי להתריס כנגד אחרים, וכשאדם יודע דברי תורה ואינו מתיישב בהם להבינם היטב ולהפנימם הרי הוא טועה בתורה והופך הוא את הדברים על פיהן ולכך נעשית לו סם המוות.
על דרך 'צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם' (דהפושע אינו כהשוגג אלא כדפי').

אכן אני הבנתי כדבריך.
אני רק מסתפק האם הכוונה לקנטר את התורה עצמה או לקנטר אחרים. אלו ואלו וכו'.

כפי שכתבתי לעיל עיין תוספות פסחים נ ע"ב דה וכאן ,
ואומר רי דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד על מנת לעשות

אש משמים כתב:לכאורה לקנטר הפירוש הוא להתריס.

קמצן_קדוש כתב:אכן אני הבנתי כדבריך.

זו הדעה הרווחת והמפורסמת, ולאפוקי מזה כתבתי מ"ש לעיל, וכמ"ש ביליצר מדברי התוס' בפסחים, וכן מוכח בכ"מ שהוזכר לשון לקנטר, כגון בפסחים (סו.): התחיל מקנטרן בדברים.
וכן מתבאר מדברי המפרשים, כגון ברש"י (שה"ש ו א): "אנה הלך דודך" - מאנים ומקנטרים האומות את ישראל אנה הלך דודך למה הניח אותך עזובה אלמנה.
עוד כתב רש"י (שמות כב כ): "וגר לא תונה" - אונאת דברים, קונטרליי"ר בלע"ז. ותרגמו המתרגמים: לקנטר.
והאברבנאל (דברים כט) כתב בזה"ל: שהיו בפתח אהליהם מתוכחים בדבר ומקנטרין עם כל הבא ועומד אצלם.
ובכלי יקר (שמות כה כב): ובמקום שהשלום מצוי, כי שם אין לומדים לקנטר.
עוד שם (דברים לא יז): כל אחד היה דורש תועלת עצמו או לקנטר את שונאו.
וכהנה רבות.

שערי חכמה כתב:

אש משמים כתב:לכאורה לקנטר הפירוש הוא להתריס.

קמצן_קדוש כתב:אכן אני הבנתי כדבריך.

זו הדעה הרווחת והמפורסמת, ולאפוקי מזה כתבתי מ"ש לעיל, וכמ"ש ביליצר מדברי התוס' בפסחים, וכן מוכח בכ"מ שהוזכר לשון לקנטר, כגון בפסחים (סו.): התחיל מקנטרן בדברים.
וכן מתבאר מדברי המפרשים, כגון ברש"י (שה"ש ו א): "אנה הלך דודך" - מאנים ומקנטרים האומות את ישראל אנה הלך דודך למה הניח אותך עזובה אלמנה.
עוד כתב רש"י (שמות כב כ): "וגר לא תונה" - אונאת דברים, קונטרליי"ר בלע"ז. ותרגמו המתרגמים: לקנטר.
והאברבנאל (דברים כט) כתב בזה"ל: שהיו בפתח אהליהם מתוכחים בדבר ומקנטרין עם כל הבא ועומד אצלם.
ובכלי יקר (שמות כה כב): ובמקום שהשלום מצוי, כי שם אין לומדים לקנטר.
עוד שם (דברים לא יז): כל אחד היה דורש תועלת עצמו או לקנטר את שונאו.
וכהנה רבות.

לכאורה יש מקומות שראוי יותר לפרש לשון 'טענה' כגון:
ירושלמי תענית ב, א: לא דא היא דנבייא מקנתר לן על הרע כפים להיטיב.
רש"י קידושין יט: מה למקדשה לפסולין- כלומר מה לי לקנתר על מקדשה לפסולין הרי מצינו שהקידושין מסורין בידו לדבר גדול מזה.
וכהנה רבות.

ייתכן שלשון הלע"ז שהובא לעיל הוא כמו contra, היינו שלומד רק בשביל להתנגד ולסתור דברי אמת, ע"מ להכעיס.