פורום אוצר החכמה

[נכנס מייל דחוף מנשות הכותל ...]
לפי השיטות (עי' רמ"א סי"ד ס"א) שאשה אינה יכולה להטיל ציצית לעצמה (משום שכתוב בני ישראל ולא בנות ישראל, או משום שכל שאינו בלבישה אינו בעשייה), האם אשה שרוצה לקיים בעצמה מצות ציצית כאינו מצוווה ועושה יכולה להטיל ציצית לעצמה, או שצריכה שגבר יטיל לה את הציציות?
וכן, שאלה יותר מעשית: לפי דברי המ"ב תרמ"ט סי"ד שאשה לא תאגוד הלולב לכתחילה, האם אשה שיש לה לולב המיוחד לה [אלמנה וכדו'] יכולה לאגוד הלולב לעצמה?

שש ושמח כתב:[נכנס מייל דחוף מנשות הכותל ...]
לפי השיטות (עי' רמ"א סי"ד ס"א) שאשה אינה יכולה להטיל ציצית לעצמה (משום שכתוב בני ישראל ולא בנות ישראל, או משום שכל שאינו בלבישה אינו בעשייה), האם אשה שרוצה לקיים בעצמה מצות ציצית כאינו מצוווה ועושה יכולה להטיל ציצית לעצמה, או שצריכה שגבר יטיל לה את הציציות?
וכן, שאלה יותר מעשית: לפי דברי המ"ב תרמ"ט סי"ד שאשה לא תאגוד הלולב לכתחילה, האם אשה שיש לה לולב המיוחד לה [אלמנה וכדו'] יכולה לאגוד הלולב לעצמה?

מקופיא תלוי בטעמים שהבאתם.

פרי יהושע כתב:

שש ושמח כתב:[נכנס מייל דחוף מנשות הכותל ...]
לפי השיטות (עי' רמ"א סי"ד ס"א) שאשה אינה יכולה להטיל ציצית לעצמה (משום שכתוב בני ישראל ולא בנות ישראל, או משום שכל שאינו בלבישה אינו בעשייה), האם אשה שרוצה לקיים בעצמה מצות ציצית כאינו מצוווה ועושה יכולה להטיל ציצית לעצמה, או שצריכה שגבר יטיל לה את הציציות?
וכן, שאלה יותר מעשית: לפי דברי המ"ב תרמ"ט סי"ד שאשה לא תאגוד הלולב לכתחילה, האם אשה שיש לה לולב המיוחד לה [אלמנה וכדו'] יכולה לאגוד הלולב לעצמה?

מקופיא תלוי בטעמים שהבאתם.

כונת מר שליט"א, דלטעם דכל שאינו בלבישה אינו בעשיה הרי שלעצמה יכולה לעשות.
אך לא כן אנוכי עמדי, דאדרבא גם לטעם זה הוי פסול, דהא דכל שאינו בלבישה, פסלתו התורה מלעשות ציצית וממילא אף לעצמה לכאורה פסולה מלעשות

ודרך אגב,
יש קו' נפלאה של האבני נזר בסימן תפד' איך סוכת גנב"ך כשירה דהיינו סוכת נשים, והא כיון שאינם בישיבת סוכה תו אינם בעשיית סוכה.

רון כתב:יש קו' נפלאה של האבני נזר בסימן תפד'

צ"ל תפ"א.
----
אין ראיות לנושא?
יש להוסיף שאלה דומה, אם נאמר שהלובש טלית שאולה ומטיל בה ציצית מקיים מצוה כאינו מצווה ועושה, האם יכול להטיל בה ציצית שאולה [שבטליתות אחרות פסולה כמבו' סוכה ט' א'] או לא?

שש ושמח כתב:

רון כתב:יש קו' נפלאה של האבני נזר בסימן תפד'

צ"ל תפ"א.
----
אין ראיות לנושא?
יש להוסיף שאלה דומה, אם נאמר שהלובש טלית שאולה ומטיל בה ציצית מקיים מצוה כאינו מצווה ועושה, האם יכול להטיל בה ציצית שאולה [שבטליתות אחרות פסולה כמבו' סוכה ט' א'] או לא?

למה לא?

רון כתב:

פרי יהושע כתב:

שש ושמח כתב:[נכנס מייל דחוף מנשות הכותל ...]
לפי השיטות (עי' רמ"א סי"ד ס"א) שאשה אינה יכולה להטיל ציצית לעצמה (משום שכתוב בני ישראל ולא בנות ישראל, או משום שכל שאינו בלבישה אינו בעשייה), האם אשה שרוצה לקיים בעצמה מצות ציצית כאינו מצוווה ועושה יכולה להטיל ציצית לעצמה, או שצריכה שגבר יטיל לה את הציציות?
וכן, שאלה יותר מעשית: לפי דברי המ"ב תרמ"ט סי"ד שאשה לא תאגוד הלולב לכתחילה, האם אשה שיש לה לולב המיוחד לה [אלמנה וכדו'] יכולה לאגוד הלולב לעצמה?

מקופיא תלוי בטעמים שהבאתם.

כונת מר שליט"א, דלטעם דכל שאינו בלבישה אינו בעשיה הרי שלעצמה יכולה לעשות.
אך לא כן אנוכי עמדי, דאדרבא גם לטעם זה הוי פסול, דהא דכל שאינו בלבישה, פסלתו התורה מלעשות ציצית וממילא אף לעצמה לכאורה פסולה מלעשות

ודרך אגב,
יש קו' נפלאה של האבני נזר בסימן תפד' איך סוכת גנב"ך כשירה דהיינו סוכת נשים, והא כיון שאינם בישיבת סוכה תו אינם בעשיית סוכה.

ממש לא הבנתי את הקושיה. בסוכה יסוד הדין הוא שאע"פ שתעשה ולא מן העשוי פסול היינו שצריך להעשות כדרך אבל כל מה דבעינן הוא סוכה העשויה לשם צל ולא לשם מצווה. אבל ציצית הרי צריך לעשות לשמה. ואפילו אגד לולב האגודה הוא ללולב של מצווה. אבל בסוכה כל הדין הוא שצריך לישב בסוכה שנעשתה כצורתה.

הראיה מגנב"ך מקורה ברא"ש ובמרדכי (הובאו בב"י כאן), וכתב המרדכי שמוכח מזה דהוא רק לכתחילה.

מעניין שהאבנ"ז לא הביא את זה מכל מקום לעניות דעתי עדיין אינו מובן דזה הדין המיוחד בסוכה כמבואר כל זה בתנו רבנן ובצריכותות בגמרא סוכה ח ב.

אוצר החכמה כתב:מעניין שהאבנ"ז לא הביא את זה מכל מקום לעניות דעתי עדיין אינו מובן דזה הדין המיוחד בסוכה כמבואר כל זה בתנו רבנן ובצריכותות בגמרא סוכה ח ב.

אין ספק שהראיה לא מובנת כלל.

פרי יהושע כתב:

שש ושמח כתב:יש להוסיף שאלה דומה, אם נאמר שהלובש טלית שאולה ומטיל בה ציצית מקיים מצוה כאינו מצווה ועושה, האם יכול להטיל בה ציצית שאולה [שבטליתות אחרות פסולה כמבו' סוכה ט' א'] או לא?

למה לא?

אשה יכולה לצאת בלולב שאול ביום הראשון? [כאמור, בציצית יש 2 דינים, 1 שטלית שאולה פטורה [חולין קל"ו א'] 2 שציצית שאולה אין יוצאין בה [סוכה ט' א' ודלא כשו"ת שאילת דוד סי' ד' שממעט רק גזולה אבל שאולה כשר]]

חילוקו של הרה"ג אוצר החכמה שליט"א יפה, אך כמדומני שאינו עומד במבחן המציאות,

שהרי לשיטתו של מר צריך לעשות אגד לשם מצוה? ומה הדין אם אדם אגד לולב כדי שיהיה יותר מסודר לא בשביל מצוה, ודאי שמהני, ומוכח שאין בו דין לכוון לשם מצוה, רק תורת עשיה הוא דבעינן, וגם בזה אמר ר"ת דכל שאינו בנטילה אינו בעשיה.

ודרך אגב, מדברי רבינו תם סייעתא אדירה ליסודו של מרן הגרי"ז בדין זה אלי ואנוהו דאגד, שאינו יסודו משום יופי רק משום דהוי לקיחה תמה טפי ויש בזה אריכות ואכ"מ

שש ושמח כתב:

פרי יהושע כתב:

שש ושמח כתב:יש להוסיף שאלה דומה, אם נאמר שהלובש טלית שאולה ומטיל בה ציצית מקיים מצוה כאינו מצווה ועושה, האם יכול להטיל בה ציצית שאולה [שבטליתות אחרות פסולה כמבו' סוכה ט' א'] או לא?

למה לא?

אשה יכולה לצאת בלולב שאול ביום הראשון? [כאמור, בציצית יש 2 דינים, 1 שטלית שאולה פטורה [חולין קל"ו א'] 2 שציצית שאולה אין יוצאין בה [סוכה ט' א' ודלא כשו"ת שאילת דוד סי' ד' שממעט רק גזולה אבל שאולה כשר]]

לא, ולא הבנתי הקשר.

לא הבנתי מה לא מובן. אם אשה שבאה לקיים לולב כאינה מצווה ועושה אינה יכולה לקיים בשאול, למה שמי ששאל טלית ובא לקיים המצות ציצית כאינו מצווה ועושה יוכל לקיים המצוה בשאול? [החסרון בטלית שאולה הוא במחייב למצוה, אבל החסרון בציצית שאולה הוא בקיום המצוה וממש כמו לולב שאול].

רון כתב:חילוקו של הרה"ג אוצר החכמה שליט"א יפה, אך כמדומני שאינו עומד במבחן המציאות,

שהרי לשיטתו של מר צריך לעשות אגד לשם מצוה? ומה הדין אם אדם אגד לולב כדי שיהיה יותר מסודר לא בשביל מצוה, ודאי שמהני, ומוכח שאין בו דין לכוון לשם מצוה, רק תורת עשיה הוא דבעינן, וגם בזה אמר ר"ת דכל שאינו בנטילה אינו בעשיה.

ודרך אגב, מדברי רבינו תם סייעתא אדירה ליסודו של מרן הגרי"ז בדין זה אלי ואנוהו דאגד, שאינו יסודו משום יופי רק משום דהוי לקיחה תמה טפי ויש בזה אריכות ואכ"מ

הסברתי בפירוש את החילוק והדגשתי שאע"פ שאין צריך עשייה לשם מצווה האגד הוא של מצווה. וראייה לדבר מהגמרא בסוכה לג שמבינה שהאגד עושה שם לולב של מצווה ודיחוי אצל מצוות עיי"ש וברש"י.

לעומת זאת בסוכה הוא דין מיוחד שהתורה לא אמרה אלא ישיבה בסוכה העשויה לשם צל וזה גופא כוונת הגמרא שהבאתי גבי גנבך ורקבש והצריכותא.

אוצר החכמה כתב:

רון כתב:חילוקו של הרה"ג אוצר החכמה שליט"א יפה, אך כמדומני שאינו עומד במבחן המציאות,

שהרי לשיטתו של מר צריך לעשות אגד לשם מצוה? ומה הדין אם אדם אגד לולב כדי שיהיה יותר מסודר לא בשביל מצוה, ודאי שמהני, ומוכח שאין בו דין לכוון לשם מצוה, רק תורת עשיה הוא דבעינן, וגם בזה אמר ר"ת דכל שאינו בנטילה אינו בעשיה.

ודרך אגב, מדברי רבינו תם סייעתא אדירה ליסודו של מרן הגרי"ז בדין זה אלי ואנוהו דאגד, שאינו יסודו משום יופי רק משום דהוי לקיחה תמה טפי ויש בזה אריכות ואכ"מ

הסברתי בפירוש את החילוק והדגשתי שאע"פ שאין צריך עשייה לשם מצווה האגד הוא של מצווה. וראייה לדבר מהגמרא בסוכה לג שמבינה שהאגד עושה שם לולב של מצווה ודיחוי אצל מצוות עיי"ש וברש"י.

לעומת זאת בסוכה הוא דין מיוחד שהתורה לא אמרה אלא ישיבה בסוכה העשויה לשם צל וזה גופא כוונת הגמרא שהבאתי גבי גנבך ורקבש והצריכותא.

וזה לשון האגרות משה בחלק ה': [וכנראה שלזה נתכוון מדנפשיה אוצה"ח שליט"א]
ולע"ד משמע דאף ר"ת שהוא הפוסל נשים לציצית מטעם דלא מיפקדא בציצית דיליף כל המצוות מתפילין, דפסולות נשים לכתוב, מקרא דוקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה, וכתב בתוס' גיטין דף מ"ה ע"ב ד"ה כל, מודה דלסכך סוכה מותר אף לכתחילה ע"י אשה. דלכן לא הזכיר רק הא דאין אשה אוגדת לולב ועושה ציצית, ולא גם דאינה מסככת סוכה, ולכן לא קשה עליו מסוכת גנב"ך שכשרה שהקשו עליו שם התוס'. והוא מטעם שאין במעשה הסיכוך עניין עשיית מצווה, אלא יצירת סוכה שיוכל לקיים בה המצווה

זה תימה גם על האבנ"ז. וכנראה כוונתו במש"כ ותמוה הוא לקושיית התוספות.
אבל בכל מקרה כמו תמיד השיטה החולקת וודאי לא תסבור חילוקים אבל בדעת רבנו תם החילוק נראה צודק.


לצערי אצלי אי ידיעת תוספות מסויים אינה בושה כלל. אבל אותך אפשר לנחם במעשה עם ר' אברהם בן הגר"א ולא פחות ולא יותר. או במילים אחרות לדעת דבר מסויים אפילו כשאומרים לך שזה להיפך זה צריך ידיעה הרבה יותר טובה.

יש"כ על דברי האג"מ. רק לא הבנתי מה שכתב ולכן לא הזכיר, הרי זה וודאי שרבנו תם לא יאמר שסוכת נשים פסולה היפך הברייתא רק השאלה מה החילוק. ואולי כוונתו לומר שהיה אפשר לומר שסוכת נשים היינו העשויה לנשים כמו בהמה. רק הקושיה היא מזה שלא פירשו את זה וצ"ע.