פורום אוצר החכמה

אמר ליה אליהו לבר הי הי ואמרי לה לר' אלעזר, מאי דכתיב צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני, חיזר הקב"ה על כל מידות טובות ליתנם לישראל ולא מצא אלא עניות, היינו דאמרי אינשי יאה עניותא ליהודאי כברזא סומקי לסוסיא חיורי"
יש להבין, בפשטות משמע שיש כאן ענין של בחינה וצירוף, ומאידך משמע שיש כאן איזה נתינת מתנה טובה לישראל. ובכלל תמוה איזה מתנה טובה היא העניות.
ונראה בס"ד, שמצינו בחז"ל על ענין המן (יומא עח:) שענין המן הוא בשביל שיהיו תלויים בקב"ה באופן קבוע, "ונמצאו מכוונים ליבם למקום", וכן מבואר בענין העונש של הנחש שמזונותיו מצויין לו אבל הוא מרוחק מהקב"ה, וכן ענין ארץ מצריים ממול ארץ ישראל וכמבואר בפרשת עקב, וממילא מובן, שהקב"ה נתן לישראל מתנה טובה - הוא ענין הביטחון, (עיקר הכל הוא הבטחון - הגר"א אבן שלימה פ"ג) וחיזר על כל מידות טובות הוא שרק על ידי שהאדם חסר הוא תלוי בו, וזה שעל ידי העניות באים לידי ביטחון כיון שמרגישים שתלויים בו יותר, וזהו הבחינה והצירוף אם עומדים בנסיון העוני לקחת ממנו את מצוות הבטחון או שחלילה לא.
אולי יש להוסיף שהלשון 'מידה' נופל גם על כלי כמוש"כ בסוטה מידה כנגד מידה, מנין שאפילו קב וכו', וה"נ הכא הכלי קיבול הראוי ביותר למידת הבטחון הוא העניות. ודו"ק.

עוד נראה לפרש בס"ד על דרך אפשר, דהנה כתוב בספר הקנה (מובא בחובת השמירה לח"ח פ"ו) שנשאל, "כל ישראל יהיו מצורעים שהרי בעוון לה"ר גלו ישראל, ועונש הלה"ר הוא צרעת? א"ל אין, שקולה העניות כצרעת, והרי הוא עני הנמסר בידי אדם"
ומובן, שהקב"ה חיזר ליתן לנו עניות משאר עונשים, וגם יש בירור וצירוף, ודו"ק.

בפשוטו המכוון בעניות אינו עניות דווקא אלא העדר העשירות שזה גורם לישראל חטאים ח"ו, ע"ד וישמן ישורון ויבעט, יעוי' אלשיך ישעיהו ד', ובדרושי הביה"ל שנדפסו בסוף התשובות דרוש ג'.

ספר מעניין בנושא, מאחיו של המרחשת
https://hebrewbooks.org/44106