פורום אוצר החכמה

האם משוח מלחמה יכול לעשות עבודתו כשהוא טמא?

שאלה מעניינת.

במבט ראשון אין כל קשר בין טומאה למלחמה, ולכן אין בעיה

משה שריפי כתב:האם משוח מלחמה יכול לעשות עבודתו כשהוא טמא?

מה"ת שלא?
לכאורה אין צורך בבגדי כהונה, וכשר אף אם אינו טהור והוא בעל מום וכו', דלא כתיב "הכהן הטהור התמים" ולא מצינו שנקרא מעשה זה בשם עבודה, אלא כהן סתם בעינן ככהן הרואה את הצרעת.

יש להוסיף שאדרבה - ההליכה למלחמה הרי עלולה בקלות להביא לידי טומאה, כמפורש בפרשת מטות, וא"כ אין כל טעם לבחור דוקא כהן טהור בשעה שהוא בלאו הכי הולך להיות טמא

קודם כל יש ביומא (עב-עג) סוגיא האם כהן משוח מלחמה יכול ללבוש ח' בגדים, והמסקנה שמדאו' אפשר, רק משום איבה של הכהן הגדול אינו יכול.

זו באמת שאלה מעניינת האם הוא מחוייב בלבישת בגדים של כהן הדיוט עכ"פ.

לגבי טומאה אני שואל בגלל שבהוריות (יג. ממש לפני המשנה השנייה) הבנתי מהגמרא שמשוח מלחמה כשר בעבודה בטומאה.

משה שריפי כתב:קודם כל יש ביומא (עב-עג) סוגיא האם כהן משוח מלחמה יכול ללבוש ח' בגדים, והמסקנה שמדאו' אפשר, רק משום איבה של הכהן הגדול אינו יכול.

זו באמת שאלה מעניינת האם הוא מחוייב בלבישת בגדים של כהן הדיוט עכ"פ.

למיטב זכרוני מדובר שם על עבודתו בבית המקדש מיום זה שנמשח למלחמה ועד סוף ימיו, ולהלכה פוסק הרמב"ם שהוא עובד בארבעת בגדי כהן הדיוט.

משה שריפי כתב:לגבי טומאה אני שואל בגלל שבהוריות (יג. ממש לפני המשנה השנייה) הבנתי מהגמרא שמשוח מלחמה כשר בעבודה בטומאה.

לא מדובר שם על עבודה בטומאה, אלא על מת מצווה.

משה שריפי כתב:לגבי טומאה אני שואל בגלל שבהוריות (יג. ממש לפני המשנה השנייה) הבנתי מהגמרא שמשוח מלחמה כשר בעבודה בטומאה.

לא מדובר שם על עבודה בטומאה, אלא על מת מצווה.[/quote]

אני יודע, אבל הגמ' אומרת שאם הסגן יטמא, זה יצור בעייה כי אז אינו יכול לעבוד בביהמ"ק, משמע שאם המשוח מלחמה יטמא זה לא ימנע לעשות את עבודתו.

כמדומה שהכוונה היא פשוטה - הסגן עומד לעבודה ואילו המשוח מלחמה אינו עומד מלכחילה לעבודה.

במילים אחרות:
את הסגן צריכים לעבודה כמ"מ של כה"ג,
אבל המשוח-מלחמה הוא כמו שאר כהנים הדיוטות לגבי העבודה בביהמ"ק, ואין עבודה שתלויה דווקא בו ולא יכולה להיעשות ע"י כהנים אחרים.
ומכאן אפשר לפשוט את הספק המקורי ולהראות שמשוח מלחמה יכול לעשות את תפקידו גם בטומאה.

דרומי כתב:כמדומה שהכוונה היא פשוטה - הסגן עומד לעבודה ואילו המשוח מלחמה אינו עומד מלכחילה לעבודה.

לא. כתוב שם בגמ' שלהחיותו משוח מלחמה קודם לסגן מפני שכל ישראל צריכים לו למלחמה (עיי"ש ברש"י ד"ה להחיותו), אם כך היה לי קשה מה בין זה לטומאה? ואם נאמר שמשוח מלחמה יכול לעבוד גם בטומאה בא הכל על מקומו בשלום.

עזריאל ברגר כתב:

דרומי כתב:כמדומה שהכוונה היא פשוטה - הסגן עומד לעבודה ואילו המשוח מלחמה אינו עומד מלכחילה לעבודה.

במילים אחרות:
את הסגן צריכים לעבודה כמ"מ של כה"ג,
אבל המשוח-מלחמה הוא כמו שאר כהנים הדיוטות לגבי העבודה בביהמ"ק, ואין עבודה שתלויה דווקא בו ולא יכולה להיעשות ע"י כהנים אחרים.
ומכאן אפשר לפשוט את הספק המקורי ולהראות שמשוח מלחמה יכול לעשות את תפקידו גם בטומאה.

השורה הראשונה - נכון.
השורה השנייה - מאין הסקת את זה? הרי ודאי שמשוח מלחמה צריך להיות משוח. ובנוסף כיצד תסביר את קדימותו "להחיותו".
השורה השלישית - כמדומני שדרומי התכון להוכיח הפוך, שאף שמשוח מלחמה פסול בטומאה, מ"מ זה לא חסרון גדול. אז אם כבר הפוך, וגם זה דחיתי בהודעה הקודמת.

אבאר שוב את מה שהבנתי:
לעבוד בבית המקדש - אין שום חילוק (למעשה) בין משוח מלחמה לכהן הדיוט רגיל.
לומר את דבריו כמשוח מלחמה - בזה אין דיני "עבודה" כעבודת בית המקדש, ואין צריך בגדי כהונה ולא טהרת הגוף ולא תמימות ממומי הגוף, אלא רק שלא יהיה אילם (וצ"ע לגבי חרש המדבר ואינו שומע).
ובזה אינני מוצא שום קושיא וכל דברי הגמרא א"ש.

כן, כך בדיוק גם אני הבנתי, השאלה היא אם זה נכון. אחרי הכל יש דין שהכהן שאומר יהיה משוח בשמן המשחה.

עיין בספרו דהגר"ח קנייבסקי שליט"א נחל איתן סי' ט"ו ס"ה סק"ט שכתב
שלא מצינו במשוח מלחמה שטמא פסול.