פורום אוצר החכמה

רש"י ד"ה הוי דן את חבירך לכף זכות - ולא בדין בעלי דינים הכתוב מדבר אלא ברואה חבירו עושה דבר שאתה יכול להכריעו לצד עבירה ולצד זכות הכריעו לזכות ואל תחשדהו בעבירה

ויש להעיר מדוע בתחילה הקדים רש"י עבירה לזכות ולבסוף הקדים זכות לעבירה. (ועיין לשון רש"י שבריף)
ואולי בדקדוק כתב כן לחדש דאע"ג שנוטה יותר לצד העבירה מ"מ צריך לדון אותו לכף זכות. ועיין רש"י עמ"ס אבות פרק א.

אשמח במראה מקומות בענין זה.

עיי' ח"ח סוף כלל ג' דבנוטה לצד החיוב אין חיוב מן הדין לדונו לכ"ס רק ממידת חסידות.

איני בקיא בדקדוקים ברש"י, אך לכאורה על עצם מה שבתחילה הקדים עבירה לזכות ואח"כ זכות לעבירה ל"ק וכברכות ב.
תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית, וכן הדרך בכ"מ.
ויתיישב מדוע פתח בעבירה וסיים בזכות, כיון שאם היה מקדים זכות לעבירה היה צ"ל "לצד זכות ולצד עבירה אל יכריעהו לעבירה אלא לזכות"
ורצה לומר שצריך לדונו לזכות ולא על דרך השלילה, אקווה שהובנתי.

ייש״כ גדול.
אולם הול״ל דבר שאתה יכול להכריעו לצד זכות ולצד עבירה הכריעו לזכות כו׳ וכ״ה בלשון רש״י שברב אלפס