פורום אוצר החכמה

שבועות דף ל' א אנחנו למדים על דין עמידה בעדות.
יש לחקור חקירה נפלאה בגדר דין עמידה בעדות, האם זהו דין חיובי לעמוד[/b] או שמא כל תוכן דין העמידה הינו שהעד לא יהא יושב
ונפקא מינה, במקום שהעד סמוך ונשען על דבר מה המחזיקו בסמיכתו.
דאם אנחנו צריכים דין חיובי של עמידה, אם כן בנידון דנן העד אינו עומד אלא סמוך ושעון הוא.
אמנם אם כל עיקר העניין הינו שהעד לא יעיד בצורה מיושבת, אם כן כאן העד אינו יושב אלא שעון, וצ"ע.

זאת בדיחה?

עיין שבועות ל: דיתיב כמאן דשרי מסאניה

סגי נהור כתב:זאת בדיחה?

חס ושלום. האריכו בזה במאורות הדף היומי (לא זוכר מתי), והביאו דעה שגם הדיינים וגם העדים יכולים לסמוך (כפי שמשמע לכאורה בפוסקים), כי על הדיינים יש רק הקפדה שלא יעמדו, ועל העדים רק מקפידים שלא יישבו, וסמיכה אינה ישיבה ולא עמידה.

סמיכה הוא גם עמידה וגם ישיבה כמבואר בגמרא

ראו בעמוד 3, על סוגייתנו(!), וראו גם

סגי נהור כתב:זאת בדיחה?

מה מצחיק?
זה נידון גדול בפוס' על עמידה ע"י סמיכה, וכך מורגל לפרש דהוי משהו אמצעי,
(לא עמידה ולא ישיבה, או לאידך - גם עמידה וגם ישיבה).
מן הסתם בלקו"ש גם יש ע"ז משהו.

אפשר לדון בגדרה של סמיכה אם היא עמידה או ישיבה ואפשר להסתפק אם מותר לעדים/לדיינים לסמוך. אבל איזו הבנה מוסיפה החקירה הנפלאה הלזו על עצם הספק. ובשלמא אם היה מטעים את יסוד דין עמידת העדים, אם הוא מצד טעם פלוני (שמחייב עמידה) או מצד טעם אחר (שמונע ישיבה), ולחלופין אם היה מוצא מקור מפורש שגדר הדין הוא כך ולא כך ולפי זה נפשט הספק. אבל כפי שזה כעת, לטעמי זה פטומי מילי בעלמא.

ביאור הספק, דישנם מקומות שאסור ישיבה ומותר סמיכה, וישנם מקומות שהגם שיש דין עמידה, מכל מקום מותר לסמוך,
ונפק"מ לגבי סמיכה במקום שעומד מתפלל מאחוריו בתפילה, האם מותר לסמוך ולהישען, ויש בזה סתירות דברים,
ולפי החקירה הזו מיישבים, שבמקום שצריך דין עמידה חיובי אסור לסמוך, בשונה ממקומות שתוכן דין העמידה הוא שלא לשבת, דבמקום זה מותר להיסמך.
במידת הצורך, אני יביא את הסתירות.

במג"א סי' קמ"א נותן טעם לכמה מקומות שצריך עמידה ומזה אם מותר בסמיכה בקריאת התורה הטעם משום אימה ואסור סמיכה עיי"ש ותמצא נחת ומה שכתב שם במ"ש שבועות ל יתיב כמאן דשרי מסאני' הוא מפני שלת"ח כתיב 'קימה'. וצ"ע דלכאורה נראה דכמאן דשרי מסאניה הוי קימה שאין בה הידור