פורום אוצר החכמה

אמר רב יהודה שמעתי כו' שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצור דבריך. ת"ר בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך.

ויש לעיין מדוע בתחילה נקט עומד קודם יושב, הול"ל אחד יושב ואחד עומד דומיא לאחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. וכ"ה בסמוך. ועיין דק"ס. וצ"ע בזה.

אוי"ל שבשניהם נקט בתחילה את הדרך הנורמלית.
או שכך הדרך לדבר, כמו מי שצריך לשתות מים מבור שברה"ר שאמרו חז"ל "מטפס ועולה מטפס ויורד" למרות שהסדר הוא הפוך (לא חידוש שלי, ראיתיו בתוס' כלשהו).

ייש"כ גדול,
בנוסח אחר קצת, מה שאמרו לו בית דין נקט באחרונה. וברייתא נקט יושב קודם משום שזה טובה לבעל דין דומיא לדבר כל צרכו

קבלתי מכתב זה מחכ"א שליט"א וזה לשונו:

א) לכאו' י"ל דהנה באחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך שם פשוט שעדיף לבעל דין לדבר כל צרכו אם רוצה. לכן אם הדיין מונע מאחד לדבר כ"צ ודאי עושה לו בזה רעה כי תמיד יותר טוב שיש לו האפשרות לדבר כל מה שרוצה.

ב) אמנם שונה הענין של ישיבה ועמידה כי מצד אחד י"ל שזה מעלה לעמוד כי מי שעומד בדרך כלל מושך יותר את תשומת לב הנוכחים כי רואים אותו ברור והופעתו יותר מרשימה אמנם מצד אחר יש לפעמים מעלה במי שיושב כי יותר קל להתרכז במה שאומרים כשיושבים. ועי' מגילה כא. רכות מעומד קשות מיושב פי' בשביל דבר קשה שצריך יישוב הדעת וריכוז עדיף לשבת.

ג) לכן אומר רב יהודה שלא יהא אחד עומד ואחד יושב כי רב יהודה מסתכל על הרושם שעושה על הדיינים כי מי שעומד נראה יותר חשוב, אמנם הברייתא מדבר על הנוחיות של בעלי הדין לכן כתוב אחד יושב ואחד עומד כי בשביל בעל הדין יותר קל לשבת. אבל מבין דינו של רב יהודה ודינו של הברייתא אנו למידים שלא משנה אם עמידה עדיפה או ישיבה עדיפה תמיד חייבים ששני בעלי הדין יהיו באותו מצב כי אחרת זה אינו צדק אלא נראה שאחד עדיף על השני מאחר שאין אנו משווים בעלי הדין עכ"ל

וע"ע באבות הראש על אדר"נ פרק י בשם הקרבן אהרן תו"כ פרשת קדושים שהרגיש בזה, וע"ע שו"ת משנת אליעזר ח"א בסוף התשובות (עמוד קסג-ב)