פורום אוצר החכמה

בבא קמא פו: רש"י ד"ה ביישו ישן - בייש אדם ישן
וצ"ע כוונתו בזה. ואם כוונת רש"י לאפוקי מלפרש שהכוונה לאדם שבייש תוך שהוא ישן, הו"ל לפרש כן אצל ביישו ערום.

פו: רש״י ד״ה דמיכלמו ליה ומיכלם - ״כשמזכירין לו בושת״ ומכלימין אותו בה ״מצטער״

לכאורה צ״ב בכוונת רש״י שמשמע מדבריו שמחייבים אותו בבושת משום שעכשיו כשמזכירים לו מצטער, הרי לכאורה אין חיוב בושת למפרע ?

לכאו' בא לבאר איזה בושת יש בזה, הלא בשעה שביישו לא התבייש, אלא שכיון שמתבייש לאחר מכן, הרי זה גילוי שהיה זה 'מעשה נזק'.
ודוק.

שייף נפיק כתב:לכאו' בא לבאר איזה בושת יש בזה, הלא בשעה שביישו לא התבייש, אלא שכיון שמתבייש לאחר מכן, הרי זה גילוי שהיה זה 'מעשה נזק'.
ודוק.

יישר כח. דבריך נראים נכונים.
וברמב״ם וטור מבואר שכוונת הגמרא לקטן שכשמליכים אותו מיכלם. ולכאורה צע״ק לפי דבריהם מדוע כתב הגמרא לשון כפול, אולם לפי רש״י מיושב.