פורום אוצר החכמה

הכי אמרינן בבא מציעא כ"ה א': 'אבל של מלך אחד, דכולהו (כל המטבעות) כי הדדי נינהו, אף על גב דמנחי אהדדי, הרי אלו שלו (פירוש, דאין בהם סימן), אימר אתרמויי אתרמי, ובהדי הדדי נפול'. ואני בער ולא אבין, כי אני מאמין שאם ג' מטבעות באותו גודל נופלים עשר אלף פעם, אפילו פעם אחד לא יפלו אחד על השני ממש. ואם הם אחד על השני ממש, הרי זה סימן הינוח מובהק! והיכי אמרינן דאתרמויי אתרמי הכי?

רוב תודות. מרוב שהתייאשתי מהקושיא, חשבתי אולי שהמטבעות של אז היו מגנטים, ומתחברים בקלות.

אבל עדיין הר"ן כנראה לא הבין כך ולחומר הקושיה צריך ליישבה גם לדעתו.

למדתי היום את הגמרא וחשבתי שאולי יש תירוץ מציאותי פשוט. שאצלם היה הרבה יותר מצוי מאצלנו שהידים מלולכות בשומן ודברים דביקים והיה יותר מצוי שהיו נדבקים מטבעות זל"ז ולכן בהדי הדדי נפול. וא"ת שיראה עכשיו אם הם דבוקים וי"ל שכאשר מונחים בחוץ ובשמש מצוי שנעלמת הדביקות הזו.