פורום אוצר החכמה

מחפש מקור האם אמרינן סתמא לשמה אף בשינוי בעלים.

הגמ' מתייחסת רק לשינוי קודש, ולפום פשטא אין סיבה שיהיה הבדל.

אולם לשיטת מרן הגרי"ז בדין סתמא לשמה קצת קשה אי שייך לפי"ז סתמא לשמה בבעלים שהוא דין בכפרה ולא בעבודת הקרבן (שהרי רק בשעת זריקה איכא נפק"מ בזה)

מקור או ראיה חשובים לי מאד.

הרי זו גמרא מפורשת בזבחים ב' ע"ב!
הגמרא מוכיחה שסתמא לשמה כשר מהמשנה דלשם ו' דברים הזבח נזבח ואחד מהם הוא לשם זובח.

אמת!
נשכחה ממני.

ובאמת מה שייך סתמא לשמה בבעלים לשי' הגרי"ז, הלא דין מחשבת לשם בעלים אינה דין בקרבן אלא בעבודת הכפרה ומה שייך לומר שחל בקרבן שם בעלים דנימא שכל מה שייעשה בו יהיה נחשב שנעשה לשמה.

איך שאני הבנתי שהגדר סתמא לשמה, זהו משום שכאשר הבעלים מקדישים את הקרבן, מחילים וקובעים הם בקרבן את ניהוגיו כראוי לשמו, ובכלל זה אף לשם בעליו. וממילא אין כח אף ביד מחשבת של"ל לעקור את הסתמא לשמה [לדעת הגרי"ז, אך עיין בקוב"ש ח"ב סי' כב].