פורום אוצר החכמה

בברכות ח ע"ב:

רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא: פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה.

ידוע שרשב"י נמנה בין חמשת תלמידי ר' עקיבא האחרונים. ודבר זה אינו צריך ראיות.

אבל צופה הייתי בסדר הדורות ובתולדות תנאים ואמוראים, ומהם נראה שזהו המאמר היחיד שאמר רשב"י בפירוש "משום רבי עקיבא".
במקומות רבים מובא בחז"ל שרשב"י היה תלמיד ר"ע, ושנשאו ונתנו בהלכה וכו', אבל לא מצאתי מקום נוסף בו מסר רשב"י בפירוש מאמר בשם ר"ע.

והתעוררו אצלי הרהורי דברים:
האם יש לקבל שכל מה שאמר רשב"י בסתם, מקורו מר' עקיבא? דוגמת אומרם בירושלמי ברכות: "הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש... ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה... כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא". אבל לפי זה, מדוע דווקא כאן אמר רשב"י "משום רבי עקיבא"?

ואולי לאידך גיסא, שרשב"י לא שמע מאמר זה מפי ר"ע, אלא מפי חבריו, תלמידי ר"ע שאמרו בשם רבם, לכן נקט שמועה זו בסגנון "משום רבי עקיבא", כידוע ההבדל שבין "אמר פלוני אמר פלוני" לבין "אמר פלוני בשם פלוני". אבל צריך לי עיון, האם כלל זה נוהג גם ב'משום' שבברייתא? ויותר נראה שהוא נוגע רק ל'בשם' שאצל האמוראים!

האם יש לחברינו מה להחכימני בכל הנ"ל?

קאצ'קלה כתב:בברכות ח ע"ב:

רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא: פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה.

ידוע שרשב"י נמנה בין חמשת תלמידי ר' עקיבא האחרונים. ודבר זה אינו צריך ראיות.

אבל צופה הייתי בסדר הדורות ובתולדות תנאים ואמוראים, ומהם נראה שזהו המאמר היחיד שאמר רשב"י בפירוש "משום רבי עקיבא".
במקומות רבים מובא בחז"ל שרשב"י היה תלמיד ר"ע, ושנשאו ונתנו בהלכה וכו', אבל לא מצאתי מקום נוסף בו מסר רשב"י בפירוש מאמר בשם ר"ע.

גיטין לט ע"ב (וכן הוא בספרא קדושים):

ר' שמעון אומר משום רבי עקיבא: יכול יהא כסף גומר בה, כדרך ששטר גומר בה? ת"ל: והפדה לא נפדתה, אורעה כל הפרשה כולה ללא חופשה, לומר לך: שטר גומר בה, ואין הכסף גומר בה

מציאה יפה, וייש"כ.
אבל מה זאת אומרת שרשב"י היה ממעט לומר דברים בשם ר' עקיבא רבו?

ועיין מנחות ע"ב ע"א ורש"י ד"ה ורבי

ע"ע ר"ה יח:

אמרינו שר' אלעזר לא אמר בשם ר' יוחנן, כיון שהיה רבו וכל מה שאמר היה בשמו. ואולי אפשר לומר כן גם לגבי רשב"י.

תוכן כתב:אמרינו שר' אלעזר לא אמר בשם ר' יוחנן, כיון שהיה רבו וכל מה שאמר היה בשמו. ואולי אפשר לומר כן גם לגבי רשב"י.

אפשר ואפשר.
כבר ציינתי לעיל לירושלמי ברכות בנוגע לר' מאיר ור' עקיבא, ושם מפורש כן גם לגבי ר' אלעזר ור' יוחנן. והכל הולך אל מקום אחד.

אני לא רואה שציינו כאן את הגמרא סנהדרין פו ע"א סתם ספרי ר"ש וכולהו אליבא דר"ע. וע"ש ברש"י.

הדבר פשוט בעליל, שרוב דברי ר' שמעון הם בשיטת ר' עקיבא רבו.
תמהתי רק על המקומות הבודדים בהם מפורש שרשב"י אמר בשם ר"ע. מאי שנא?

איני יודע אם זה קשור
מצינו בפסחים שר"ש התחנן לר"ע שילמדו תורה ולא רצה ור"ש איים עליו שיאמר ליוחי אביו שימסרנו למלכות.