פורום אוצר החכמה

בכתובות (דף סב, ע"ב) מסופר סיפור מרטיט: "רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא, כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא. אמר רבי: ח"ו פסולא איכא? יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי משפטיה בן אביטל, ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד".
ומכאן השאלה מה אשמה בתו של רבי חייא בשידוך הזה למה היא הוצרכה למות?! מה אשם רבי חייא שלא נולדו נכדים קדושים בגלל זה? הרי הזיווג משמים, לא?!

לענ"ד יש כאן קושיא רק לפי פירוש רש"י שכתב: "וזהו הפסול, שרבי היה מבית דוד, ולא היתה בת הבאה משמעי הוגנת לבנו, שלא היתה בת מלכים".
אבל מהר"ל ומהרש"א פירשו את דברי הגמרא באופן אחר: רבי העלה את האפשרות שמא יש איזה פסול, לכן בדקו את יחוסם ומצאו שאין בהם פסול, ואגב כך נתברר להם שרבי היה מזרע שפטיה בן אביטל, ור' חייא משמעה אחי דוד. לפי פירוש זה, לא הגיעו למסקנא מדוע מתה העלמה.
שני הפירושים, פירושו של רש"י ושל מהר"ל ומהרש"א, נמצאים בפירוש הריב"ן לכתובות, שכתב: "דרבי בא מזרע המלוכה, משום הכי שכיבא, שהיו מקפידין שלא להדבק אלא בזרע המלוכה. כן לשון מורי ז"ל הזקן". ושוב כתב: "יתיבו ועיינו, ולא אשכחו מידי, דתרווייהו מיחסי טובא" (פירוש הריב"ן נקרא בשיטה מקובצת בשם 'רש"י מהדורא קמא').

זיווג אינו מן השמים, אלא נתון לבחירת האדם, וכמו שכתב הרמב"ם, וכמו שמבואר בסוגיין של שמא יקדמנו אחר.

מאמר שכתבתי ע"פ רש"י בסוטה ב ע"א , ומקבל חיזוק בדברי רש"י אלו' והוספתים למאמר בעקבות פורום זה

אהרן תאומים כתב:מאמר שכתבתי ע"פ רש"י בסוטה ב ע"א , ומקבל חיזוק בדברי רש"י אלו

מתוק מדבש

תוכן כתב:זיווג אינו מן השמים, אלא נתון לבחירת האדם, וכמו שכתב הרמב"ם, וכמו שמבואר בסוגיין של שמא יקדמנו אחר.

בסוגיה במו"ק כתוב הפוך. אפשר אולי לבאר ולתרץ.

לגבי השאלה 'מה היא אשמה', זו שאלה שנשאלת במקומות רבים, שרואים שכל מיני עניינים סגוליים גורמים לסכנה. וכמו עניינים רבים בצוואתו של ר"י החסיד.
ואולי יש לומר שדבר זה מעורר מידת הדין, וכאשר מידת הדין הקשה מתעוררת מעטים הם שיכולים לעמוד בה, 'כי לא יצדק לפניך כל חי'.

לגבי השאלה שהרי זיווג מן השמים. ומה תגיד לגבי ישראל שנשא ממזרת. על מה מענישים אותו, הרי זיווג מן השמים.
וכבר הזכירו את דברי הרמב"ם בעניין זה. וגם אם לא כדברי הרמב"ם (שהוא מקצין מאוד בזה), כנראה שיש כמה וכמה הסתייגויות לכלל הזה ש'זיווג מן השמים'.
.