פורום אוצר החכמה

מתני' הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת, אֵינָן מְקֻדָּשׁוֹת:
גמ' מְנָהָנֵי מִלֵּי. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא, דְּאָמַר קְרָא 'וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר', הַתּוֹרָה אָמְרָה, בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרוֹת זוֹ לָזוֹ, לֹא יְהֵא לוֹ לִקּוּחִים אֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵהֶן.
הדברים לוטים בערפל: היכן הרמז כי במקדש שתי אחיות כאחת הכתוב מדבר, ומאי משמע 'בשעה שנעשו צרות זו לזו'?
והנראה בזה: הלוקח אשה על אשתו – הרי האשה השניה נעשית צרה לאשה הראשונה, אך אין הראשונה נעשית צרה לשניה. וכאן מרומז בכתוב (בכפל הלשון של 'לצרור') שמדובר באופן ששתי האחיות נעשות צרות זו לזו, וזה לא יתכן אלא כשלא קדמה אחת לשניה, אלא שתיהן מתקדשות בשעה אחת, כך שבו-זמנית נעשית כל אחת מהן צרה לחברתה. והיינו 'בשעה שנעשו צרות זו לזו' וכו', כלומר, במקרה שכל אחת מהן נעשית צרה לחברתה, לא תחול הקידושין אף באחת מהן.