פורום אוצר החכמה

מבואר שאשתו של רבא היתה מניחה ידה על ראשו בעת שהיה בבית הכסא מחשש מזיקים.
שאלה. האם גם כשהיתה נדה היה מותר לה לעשות כן? האם זה פיקוח נפש? ואולי אפילו בלי פיקוח נפש מותר? שאין כאן דרך חיבה, רק להציל מנזק?

למסקנת תולדות תנאים ואמוראים (ערך רב אשי וערך רבא) נראה שרבא היה כבן ששים כשמלך. גם אשתו, בת רב חסדא, לא היתה צעירה הרבה ממנו, אם כן ספק האם 'בתר דמלך' עוד היה שייך אצלה המושג של 'כשהיתה נדה'.

יפה מאוד! ויישר כחך!
ובכל זאת מה לענין הלכה?