פורום אוצר החכמה

תנו רבנן: מעשה שחלה בנו של רבן גמליאל, שגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים. כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים. בירידתו, אמר להם: לכו - שחלצתו חמה. אמרו לו: וכי נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: אם שגורה תפלתי בפי - יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו - יודע אני שהוא מטורף. ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה. וכשבאו אצל רבן גמליאל, אמר להן: העבודה! לא חסרתם ולא הותרתם, אלא כך היה מעשה, באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות.

חד ברנש כתב:בפירוש שב'מתיבתא' (ויסלח לי הקב"ה שעיינתי בו; גלוי וידוע לפניו, שאני כמעט לא עושה זאת)

חד ברנש כתב:ברכות לד ע"ב:

תנו רבנן: מעשה שחלה בנו של רבן גמליאל, שגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים. כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים. בירידתו, אמר להם: לכו - שחלצתו חמה. אמרו לו: וכי נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: אם שגורה תפלתי בפי - יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו - יודע אני שהוא מטורף. ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה. וכשבאו אצל רבן גמליאל, אמר להן: העבודה! לא חסרתם ולא הותרתם, אלא כך היה מעשה, באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות.

מישהו יכול להסביר לי מהו "ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה"? אם הכוונה היא, שהם כתבו את השעה המדויקת, כדי שלא לשכוח, הרי שסדר הפעולות היה צריך להיות שונה, כך: "כוונו אותה שעה, ישבו וכתבו (את השעה)".
בפירוש שב'מתיבתא' (ויסלח לי הקב"ה שעיינתי בו; גלוי וידוע לפניו, שאני כמעט לא עושה זאת) פירשו, שכתבו את הסיפור. וכאן הבן שואל, מדוע הוצרכו לכתוב את הסיפור, וכי אילמים הם ולא יכלו לספר בפיהם לרבן גמליאל מה שהיה?
הבו לי פירוש ברור ופשוט!
תודה רבה.

פלגינן כתב:ראה מה שהציע כאן:

חד ברנש כתב:ברכות לד ע"ב:

תנו רבנן: מעשה שחלה בנו של רבן גמליאל, שגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים. כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים. בירידתו, אמר להם: לכו - שחלצתו חמה. אמרו לו: וכי נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: אם שגורה תפלתי בפי - יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו - יודע אני שהוא מטורף. ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה. וכשבאו אצל רבן גמליאל, אמר להן: העבודה! לא חסרתם ולא הותרתם, אלא כך היה מעשה, באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות.

מישהו יכול להסביר לי מהו "ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה"? אם הכוונה היא, שהם כתבו את השעה המדויקת, כדי שלא לשכוח, הרי שסדר הפעולות היה צריך להיות שונה, כך: "כוונו אותה שעה, ישבו וכתבו (את השעה)".
בפירוש שב'מתיבתא' (ויסלח לי הקב"ה שעיינתי בו; גלוי וידוע לפניו, שאני כמעט לא עושה זאת) פירשו, שכתבו את הסיפור. וכאן הבן שואל, מדוע הוצרכו לכתוב את הסיפור, וכי אילמים הם ולא יכלו לספר בפיהם לרבן גמליאל מה שהיה?
הבו לי פירוש ברור ופשוט!
תודה רבה.

חד ברנש כתב:ברכות לד ע"ב:

תנו רבנן: מעשה שחלה בנו של רבן גמליאל, שגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים. כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים. בירידתו, אמר להם: לכו - שחלצתו חמה. אמרו לו: וכי נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: אם שגורה תפלתי בפי - יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו - יודע אני שהוא מטורף. ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה. וכשבאו אצל רבן גמליאל, אמר להן: העבודה! לא חסרתם ולא הותרתם, אלא כך היה מעשה, באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות.

מישהו יכול להסביר לי מהו "ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה"? אם הכוונה היא, שהם כתבו את השעה המדויקת, כדי שלא לשכוח, הרי שסדר הפעולות היה צריך להיות שונה, כך: "כוונו אותה שעה, ישבו וכתבו (את השעה)".
בפירוש שב'מתיבתא' (ויסלח לי הקב"ה שעיינתי בו; גלוי וידוע לפניו, שאני כמעט לא עושה זאת) פירשו, שכתבו את הסיפור. וכאן הבן שואל, מדוע הוצרכו לכתוב את הסיפור, וכי אילמים הם ולא יכלו לספר בפיהם לרבן גמליאל מה שהיה?
הבו לי פירוש ברור ופשוט!
תודה רבה.

שמואל דוד כתב:עיין סוטה לג.

חד ברנש כתב:עדיין לא הסברת מדוע בכלל הוצרכו לכתוב את השעה.

יוחנן כהן גדול שמע דבר מבית קדש הקדשים נצחון (מרא) טליא דאזלון לאגחא קרבא באנטכיא וכתבו אותה שעה ואותו היום וכיונו, ואותה שעה היתה שנצחו.

וכתבו אותה העת ונתנו בו זמן וכיוונו שבאותה שעה היתה.

וכתבו אותה שעה וכונו ואותו היום עשאוהו יום טוב.

וכתבו אותו היום ואותה שעה והיה כן, ובאותו היום נצחו.

חד ברנש כתב:ברכות לד ע"ב:

תנו רבנן: מעשה שחלה בנו של רבן גמליאל, שגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים. כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים. בירידתו, אמר להם: לכו - שחלצתו חמה. אמרו לו: וכי נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: אם שגורה תפלתי בפי - יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו - יודע אני שהוא מטורף. ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה. וכשבאו אצל רבן גמליאל, אמר להן: העבודה! לא חסרתם ולא הותרתם, אלא כך היה מעשה, באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות.

מישהו יכול להסביר לי מהו "ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה"? אם הכוונה היא, שהם כתבו את השעה המדויקת, כדי שלא לשכוח, הרי שסדר הפעולות היה צריך להיות שונה, כך: "כוונו אותה שעה, ישבו וכתבו (את השעה)".
בפירוש שב'מתיבתא' (ויסלח לי הקב"ה שעיינתי בו; גלוי וידוע לפניו, שאני כמעט לא עושה זאת) פירשו, שכתבו את הסיפור. וכאן הבן שואל, מדוע הוצרכו לכתוב את הסיפור, וכי אילמים הם ולא יכלו לספר בפיהם לרבן גמליאל מה שהיה?
הבו לי פירוש ברור ופשוט!
תודה רבה.

ביקורת תהיה כתב:מה התימה? כתבוה במוצאי יום הכפורים!