פורום אוצר החכמה

שמואל דוד כתב:ב.

רש״י ד״ה מתני' הכל שוחטין - כל היכא דתני הכל כולהו מייתי להו בשמעתא קמייתא דערכין ומפרש הכל לאתויי מאי והכל שוחטין דמתניתין פליגי בה אמוראי בגמרא למר לאתויי טמא בחולין ולמר לאתויי כותי או מומר.

צ״ע בכל האריכות. ומדוע לא כתב רש״י בקיצור ״הכל שוחטין - בגמרא מפרש הכל לאתויי מאי״ וצריך ישוב.

שייף נפיק כתב:ו' ע"א
מבואר שעל פי ההוא סבא שהוא אליהו אסרו את הכותים. ויש לדון שלא בשמים היא, ולפי"ד החת"ס בתשובה שכשהוא בגוף הוא כחי ומקיים מצוות, אם כן אין זה נחשב בשמים.
ומהגר"א ארלנגר שליט"א שמעתי, דאליהו ענינו כחכם, וכאחד מסנהדרין, ואין לזה תוקף של לא בשמים, אלא דן כאחד מסנהדרין. ועד"ז.
ובפשט היה אפשר לומר, שעל ידי אליהו בררו הענין אבל לא שסמכו עליו לבדו. וע"ע.

שמואל דוד כתב:ט.

קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית כו'

ק"ק מדוע הפסיק רב בין תפילין לציצית.

מהרי"ל (מנהגים) הלכות נישואין
...בריינוס שנוהגין שגם נערים גדולים אין מתעטפין בציצית עד נושאין אשה.

שמואל דוד כתב:רש״י ד״ה קטליה - הורגהו.
לכאורה קשה מה רוצה רש״י בזה?

מיני ומינך כתב:

שמואל דוד כתב:ט.

קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית כו'

ק"ק מדוע הפסיק רב בין תפילין לציצית.

מהרי"ל (מנהגים) הלכות נישואין
...בריינוס שנוהגין שגם נערים גדולים אין מתעטפין בציצית עד נושאין אשה.

ביקורת תהיה כתב:

שמואל דוד כתב:רש״י ד״ה קטליה - הורגהו.
לכאורה קשה מה רוצה רש״י בזה?

המלה 'קַטְלֵיהּ' במשמעות 'הָרְגֵהוּ' נדירה ביותר בתלמוד (בדרך כלל המשמעות היא 'הֲרָגוֹ'), ומובן בפשטות הצורך בפירוש המלה; וביחוד כאן ('רַב מָרִי אָמַר, אָתְיָא מִמַּכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, דְּאָמַר רַחֲמָנָא קַטְלֵיהּ'), שמשמעות המלה אינה נקלטת במבט ראשון.

שמואל דוד כתב:

ביקורת תהיה כתב:המלה 'קַטְלֵיהּ' במשמעות 'הָרְגֵהוּ' נדירה ביותר בתלמוד (בדרך כלל המשמעות היא 'הֲרָגוֹ'), ומובן בפשטות הצורך בפירוש המלה; וביחוד כאן ('רַב מָרִי אָמַר, אָתְיָא מִמַּכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, דְּאָמַר רַחֲמָנָא קַטְלֵיהּ'), שמשמעות המלה אינה נקלטת במבט ראשון.

צריך חיפוש.

חיים סגל כתב:במעשה דר' פנחס בן יאיר הוקשה לי, במה שטענו הנהר שהוא ודאי עושה רצון קונו, משא"כ ר' פנחס ספק עושה, והיינו שמא לא יצליח במשימתו לשחרר השבויים.
והלא ידוע שאין הקב"ה דורש תוצאות אלא השתדלות, וא"כ במה שעושה ר' פנחס בן יאיר כל השתדלותו הרי הוא עושה ודאי רצון קונו, ומדוע נחשב כ'ספק עושה רצון קונו' כיון שיתכן שלא יצליח לבסוף במשימתו?
והשיבני בני שיחי' תשובה מעניינת:
הנהר טענו, הנה אני ודאי עושה רצון קוני, ואתה - ממה נפשך, אמנם אם היה ברור שתצליח לשחרר השבוי יש לך טענה כנגדי, אך מאחר שזה רק ספק, נשארה רק הטענה שאתה רוצה לעשות רצון קונך - השתדלות לשחרר, וא"כ אני ימשיך לרוץ ולעכב אותך, ויצאת ידי השתדלותך עד כאן, ומעתה אתה יכול לחזור לביתך.
אך עדיין קשה קצת, שמסתבר שהיה לו אפשרות להתעכב עד שימצא מעבורת וכדו', או להאריך את הדרך, ואינו יכול ליפטר לביתו?
מה דעתכם?

שמואל דוד כתב:יג:

רש״י ד״ה מין - ומין ישראל חמור כו׳ מה כוונת רש״י בזה? והרי המין של הגמרא אינו מין ישראל וצ״ע.