פורום אוצר החכמה

ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא שביעית ותקינו רבנן דתשמט אמר אביי שב ואל תעשה הוא רבא אמר הפקר ב"ד היה הפקר...

הקשה לי חכ"א - וכי עד השתא לא שמענו תקנות דרבנן בעניני ממון, על כתובת בנין דיכרין (לדוג') ל"צ להגיע להפקר ב"ד הפקר? וזה גם בקו"ע.

עושה חדשות כתב:ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא שביעית ותקינו רבנן דתשמט אמר אביי שב ואל תעשה הוא רבא אמר הפקר ב"ד היה הפקר...

הקשה לי חכ"א - וכי עד השתא לא שמענו תקנות דרבנן בעניני ממון, על כתובת בנין דיכרין (לדוג') ל"צ להגיע להפקר ב"ד הפקר? וזה גם בקו"ע.

תנאי הכתובה - הם התחייבות שאדם מתחייב במעמד כתיבת הכתובה, ונעשים בקגא"ס וכו', משא"כ תקנת השמיטה שהיא בעל כרחו של המלווה.
וזה יכול להיות גם ב"מלווה הכתוב בתורה" (נזיקין וכדומה, שנזקפים במלווה לאחר שעמד בדין), שלא היה בו קנין כלל.

עושה חדשות כתב:ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא שביעית ותקינו רבנן דתשמט אמר אביי שב ואל תעשה הוא רבא אמר הפקר ב"ד היה הפקר...

הקשה לי חכ"א - וכי עד השתא לא שמענו תקנות דרבנן בעניני ממון, על כתובת בנין דיכרין (לדוג') ל"צ להגיע להפקר ב"ד הפקר? וזה גם בקו"ע.

אי נימא דהחוב קיים ומ"מ אינו חייב לפרוע, י"ל דהכא איכא חידוש טפי דשיך לומר בכה"ג הפקר ב"ד הפקר.

גם זו לטובה כתב:

עושה חדשות כתב:ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא שביעית ותקינו רבנן דתשמט אמר אביי שב ואל תעשה הוא רבא אמר הפקר ב"ד היה הפקר...

הקשה לי חכ"א - וכי עד השתא לא שמענו תקנות דרבנן בעניני ממון, על כתובת בנין דיכרין (לדוג') ל"צ להגיע להפקר ב"ד הפקר? וזה גם בקו"ע.

אי נימא דהחוב קיים ומ"מ אינו חייב לפרוע, י"ל דהכא איכא חידוש טפי דשיך לומר בכה"ג הפקר ב"ד הפקר.

כך כת' הגרנ"פ שם, ובזה יישב גם מה שהוק' רק על החוב ולא על אכילת פירות.
אבל בפשטות נראה שעיקר דין השביעית הוא לא דין ממון, אלא דיני קדושה, ואע"פ שזה משפיע על ממון יסוד הדין הוא דין איסור, וסברא הוא שכה"ג יל"ד את זה כאיסור דרבנן ולא כממון. (וכשם שאם אין בעלות על איסוה"נ מ"מ איסוה"נ דרבנן נחשבים שלו מדאו', ולא יעזור הפקר בי"ד ע"ז, כי הפקעת הממון היא כתוצאה מהאיסור שאינו דין ממוני).