פורום אוצר החכמה

חפשתי ולא מצאתי אשכול מיוחד לענייני מסכת כלים. ובאיזה מקום בעולם נמצאים ידענים ומבינים בסוגיות כאלה יותר מאוצה"ח? ע"כ פתחתי אשכול זו עבור אלו שרוצים להבין העניינים העמומים במסכת זו.

ואבקשה נא מהציבור להצטרף לזה. ואתחיל בבקשה אחת, האם אפשר לאסוף את כל המשאבים על מסכת הזו למקום אחד.

תבנית כלים, משנה בהירה, סייעתא דשמיא, מראות חיים, חשב האפוד, דעת יוסף

משהו עוד? האם יש משהו מחקרי על צורת החיים דאז שיגהה אור על הדינים ההם?

===
במסכת כלים פט"ז, מופיע פעמיים ׳סקרטיא׳. במקום אחד פירושו סינר היורדת מהצוואר עד סוף הרגלים (בתפא"י ׳שירצע של עבדנים׳. שירצל באידיש היא סינר). במקום שני פירושו (עפ"י התוי"ט) הוא מפת השמים עם כוכביה וגלגליה, רשומה על עור. הן אמת דהערוך מפרש שניהם כאחד, מהספר ׳כף נחת׳ הביא התוי"ט את ביאורו.
האם מישהו מבין הקשר שבין שני כלי העור, שישתמשו בשם אחד לשניהם?

לי נראה שזה שני שורשים לטינים שונים שאחד משמעו 'עור' והשני 'כתב' שהיה אז רק על עור. ואולי יש לשניהם שורש משותף בשפה עוד יותר ישנה (הודו-אירופי)

מענין, בגלל שבאנגלית 'סקירט' היא חצאית בעברית. ואכן בספר תבנית כלים צייר את הסקרטיא הראשונה כחצאית. אמנם ב'משנה בהירה' עשה סינר ארוך מהצוואר עד סוף הרגלים, כנ"ל. והוא ישראלי ויתכן שהוא לא מבין אנגלית, משא"כ מח"ס תבנית כלים שהתגורר רוב חייו באנגליה.

כן, כנראה שהמכנה המשותף לכל המילים זה עבודת החיתוך וגם תוצאה של חיתוך עור: short קצר skirt חצאית scissors מספריים scripture כתב

לגבי הסינר במס' כלים, כנראה שהכל תלוי באיך זה היה נראה בתקופת המשנה ולא שהמילה היא לבגד עם מידות מסוימות

חי' ר' גדליה
שיעורי רבנו יחיאל מיכל
משנת טהרות
כלי החרס בספרות התלמוד

כעת ראיתי 'ריהוט הבית במשנה' בהוצאת בר אילן תשע"ד, מלמעלה זה נראה עבודה יפה. בספר ארבעה פרקים: א. השולחן והטבלא. ב. הכסא. ג. המטה. ד. שידה תיבה ומגדל.

ספרו של דניאל שפרבר, 'תרבות חומרית'.

בהגיעי לפרק כ"א, הייתי מעונין במשאבים נוספים בענין האריגה בזמן חז"ל. הן אמת שהרב בעל תבנית כלים עשה עבודה יפה מאד, וכן הרב ישראל גוקביצקי, אבל בשנת 2019 הייתי מצפה למשאבים יותר משוכללים. האם יש סרטון או משהו כזה לתאר את התהליך מאז הגזיזה עד האריגה, כמו שעשו את זה בזמן חז"ל?

ראה בקול הלשון בשיעורי הרב אורי זוהר על ל"ט מלאכות
לא מי יודע מה אבל משהו

במשניות של ארטסקרול גם עשו עבודה יפה.

פרק כ"א משנה א׳
הַנּוֹגֵעַ בַּפִּיקָה, עַד שֶׁלֹּא פֵרְעָהּ, טָמֵא. מִשֶּׁפֵּרְעָהּ, טָהוֹר:

אם לא נתפרעה הפיקה, איך נגע בה? ומהו הסברא בזה?