פורום אוצר החכמה

במשנה קידושין עז. בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם - חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. ובגמ שם, מתני' דלא כרבי דוסתאי בן יהודה דתניא רדב"י אומר כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות (ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה לכו"ע) כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללים. מאי טעמא דרדב"י אמר קרא לא יחלל זרעו בעמיו, בעם אחד הוא דמיחל אבל בשתי עממים אינו מיחל.

והנה רש"י פירש (בד"ה כשם) שרבי דוסתאי בן יהודה מכשיר את 'בתו' שנולדה מבת ישראל שנישאה לחלל שתינשא לכהן. ומשמע מרהיטות לשונו 'שבן' חלל שנשא את בת ישראל בוודאי הוא חלל אף לשיטת רבי דוסתאי בן יהודה, אבל לכאורה מהלימוד של 'בעמיו' יכולים להוציא גם בן חלל שנשא את בת ישראל, ודוקא חלל שנשא חללה בניו ובנותיו פסולים.

וברש"י שם ד"ה בעמיו מדייק לומר, מדלא כתיב בעממיו משמא שאין זרעו מחלל את 'בתו' אלא כשהוא ואשתו מעם אחד ששניהם חללים, עכ"ל, ולכאורה האם כתיב כאן בתו הרי זרעו כתיב?

אני לא בעניין, אבל לפי זכרוני לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולין, ומאידך ודאי שהבנים שלו לא יהיו כהנים גמורים, אז למאי נפקא מינה להכשיר בן?

מקדש מלך כתב:אני לא בעניין, אבל לפי זכרוני לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולין, ומאידך ודאי שהבנים שלו לא יהיו כהנים גמורים, אז למאי נפקא מינה להכשיר בן?

למה לא יהו הבנים כהנים כשרים על פי לימודו של רבי דוסתאי?

מלא יחלל שמענו שמטהר איסור, אולם לא מסתבר שיהיה יפה כח הבן מן האב, ומנין יגיע דין כהונה מחדש לאחר שאביו כבר אינו כהן?
גם אם נטען שאינו מוכרח מסברא, אי אפשר להשוות בין היתר איסור לבין לחדש דין כהונה, ולכן לפ"ר אין להקשות דכמו שמצינו זה כן יהיה הדין גם בזה.

מקדש מלך כתב:אני לא בעניין, אבל לפי זכרוני לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולין, ומאידך ודאי שהבנים שלו לא יהיו כהנים גמורים, אז למאי נפקא מינה להכשיר בן?

נפק"מ האם אלמנתו כשרה לכהונה.

מקדש מלך כתב:מלא יחלל שמענו שמטהר איסור, אולם לא מסתבר שיהיה יפה כח הבן מן האב, ומנין יגיע דין כהונה מחדש לאחר שאביו כבר אינו כהן?
גם אם נטען שאינו מוכרח מסברא, אי אפשר להשוות בין היתר איסור לבין לחדש דין כהונה, ולכן לפ"ר אין להקשות דכמו שמצינו זה כן יהיה הדין גם בזה.

אביו אינו כהן?

אביו הוא 'כהן חלל' והבן יכול להיות כהן כשר מאחר שלא נולד מביאה אסורה, והדין של לא יחלל זרעו לרדב"י הוא דוקא בחלל שנשא חללה.

כמובן, כל זה אכן תלוי אם כהן שנולד מאיסור כהונה, אינו כהן בכלל או שהוא כהן שנתחלל, היינו שיש לו דין של שבט הכהונה אלא שאין לו דין של קדושת כהונה.

ואפי' אם נאמר כסברת מע"כ עדיין יש לדון על אלמנותו, כמו שהעיר הרב ברגר שליט"א

ראה במצו"ב

מיללער כתב:

מקדש מלך כתב:מלא יחלל שמענו שמטהר איסור, אולם לא מסתבר שיהיה יפה כח הבן מן האב, ומנין יגיע דין כהונה מחדש לאחר שאביו כבר אינו כהן?
גם אם נטען שאינו מוכרח מסברא, אי אפשר להשוות בין היתר איסור לבין לחדש דין כהונה, ולכן לפ"ר אין להקשות דכמו שמצינו זה כן יהיה הדין גם בזה.

אביו אינו כהן?

אביו הוא 'כהן חלל' והבן יכול להיות כהן כשר מאחר שלא נולד מביאה אסורה, והדין של לא יחלל זרעו לרדב"י הוא דוקא בחלל שנשא חללה.

כמובן, כל זה אכן תלוי אם כהן שנולד מאיסור כהונה, אינו כהן בכלל או שהוא כהן שנתחלל, היינו שיש לו דין של שבט הכהונה אלא שאין לו דין של קדושת כהונה.

ואפי' אם נאמר כסברת מע"כ עדיין יש לדון על אלמנותו, כמו שהעיר הרב ברגר שליט"א

לגבי אלמנתו אכן יש לדון כהערת הרב ברגר, אולם לזאת יש לומר דנקט נפקא מינה העיקרית, ולא מה שהוא רק בגדר היכי תימצי.

מקדש מלך כתב:

מיללער כתב:

מקדש מלך כתב:מלא יחלל שמענו שמטהר איסור, אולם לא מסתבר שיהיה יפה כח הבן מן האב, ומנין יגיע דין כהונה מחדש לאחר שאביו כבר אינו כהן?
גם אם נטען שאינו מוכרח מסברא, אי אפשר להשוות בין היתר איסור לבין לחדש דין כהונה, ולכן לפ"ר אין להקשות דכמו שמצינו זה כן יהיה הדין גם בזה.

אביו אינו כהן?

אביו הוא 'כהן חלל' והבן יכול להיות כהן כשר מאחר שלא נולד מביאה אסורה, והדין של לא יחלל זרעו לרדב"י הוא דוקא בחלל שנשא חללה.

כמובן, כל זה אכן תלוי אם כהן שנולד מאיסור כהונה, אינו כהן בכלל או שהוא כהן שנתחלל, היינו שיש לו דין של שבט הכהונה אלא שאין לו דין של קדושת כהונה.

ראה במצו"ב

תודה רבה

מעניין שלא הביא הנפק"מ לגבי אלמנותו, האם בהגר"ח שהביא הדב"י שם מעיר על זה?

עזריאל ברגר כתב:נפק"מ האם אלמנתו כשרה לכהונה.

לרבי דוסתאי, הנבעלת לחלל עצמו אינה נפסלת לכהונה, כדאמרינן בפרק האומר, ואך למותר לאשמועינן שבנו של חלל אינו פוסל את הנבעלת לו.

מקדש מלך כתב:ודאי שהבנים שלו לא יהיו כהנים (גמורים).

כן מפורש בתוספות בפרק יש מותרות (דף פה ע"ב ד"ה ממזרת), וז"ל:

וְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, דְּמַשְׁמַע דְּלָא מַרְגְּלָא לֵהּ מִשּׁוּם פְּסוּל זַרְעָהּ שֶׁהֵם חֲלָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טָהֳרָה לַחֲלָלוֹת, וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טָהֳרָה לַחֲלָלִים, לְרַבִּי דוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי, מִכָּל מָקוֹם מַקְפִּיד הוּא עַל בָּנָיו שֶׁאֵינָם כֹּהֲנִים וִירֵאָה לְהַרְגִּילוֹ:

מיללער כתב:במשנה קידושין עז. בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם; חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. ובגמ' שם, מתני' דלא כרבי דוסתאי בן יהודה.

יש להעיר דרך אגב:
על הא דתנן בפרק יש מותרות: 'אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן: כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל, חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר' - הוה ליה לתלמודא נמי למימר: מתניתין דלא כרבי דוסתאי בן יהודה.

ביקורת תהיה כתב:

מקדש מלך כתב:ודאי שהבנים שלו לא יהיו כהנים (גמורים).

כן מפורש בתוספות בפרק יש מותרות (דף פה ע"ב ד"ה ממזרת), וז"ל:

וְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, דְּמַשְׁמַע דְּלָא מַרְגְּלָא לֵהּ מִשּׁוּם פְּסוּל זַרְעָהּ שֶׁהֵם חֲלָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טָהֳרָה לַחֲלָלוֹת, וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טָהֳרָה לַחֲלָלִים, לְרַבִּי דוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי, מִכָּל מָקוֹם מַקְפִּיד הוּא עַל בָּנָיו שֶׁאֵינָם כֹּהֲנִים וִירֵאָה לְהַרְגִּילוֹ:

תודה רבה על כל הציונים ומראי מקומות הנפלאים.

-

אגב, מעניין הגירסא שם בתוס' רבי דוסתאי ברבי ינאי, ולכאורה זה טעות המעתיק דבכולא תלמודא נזכר בעל המימרא כרבי דוסתאי בן יהודה.

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:נפק"מ האם אלמנתו כשרה לכהונה.

לרבי דוסתאי, הנבעלת לחלל עצמו אינה נפסלת לכהונה, כדאמרינן בפרק האומר, ואך למותר לאשמועינן שבנו של חלל אינו פוסל את הנבעלת לו.

אולי תצטט את לשון הגמרא?

וַהֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְחָלָל, דְּקָא פָּסְלָהּ מִכְּהֻנָּה? הָא לָא קַשְׁיָא, כְּרַבִּי דוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה, דְּאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טָהֳרָה לַחֲלָלִין. (סד ריש ע"א)

יישר כח

ועדיין איכא נפק"מ:
אם בנו של חלל זה ישא חללה - האם בתם כשרה לכהונה או לא?

ולכן נראה שרש"י נקט את הנפק"מ העיקרית.