פורום אוצר החכמה

כאשר ראתה המשרתת של רבי שיסוריו נוראים מאוד מאד, לקחה כד גדול של חרס, וזרקה אותו מראש הגג לחצר של בית המדרש, ומקול הנפץ של הכד, נבהלו הלומדים והפסיקו לרגע קט את תפילתם, ומיד באותה שעה נתבקש רבי לישיבה של מעלה. האם מכאן ניתן להסיק שנכון להתפלל על חולה אנוש שימות?

כאן נאמר שמחשבת אמתיה דרבי, לא להתפלל שיחיה.
ולכאורה לא היתה כך דעת החכמים, ( או שלא הכירו מקרוב את יסורי רבי)

יש על זה ר"ן לא?

צביב כתב:כאן נאמר שמחשבת אמתיה דרבי, לא להתפלל שיחיה.

דהיינו שוא"ת מלהתפלל לאריכת ימיו, ולא פעולה חיובית - להתפלל שימות.
אמנם מכמה מקומות [ביניהם הר"ן (המקושר בהודעה שמעלי)] נראה, שגם במעשה זה הבינו דהכוונה לפעולה חיובית (להתפלל שימות).
ואולי הבינו דאמתי' דרבי התפללה עליו שימות, ורק שהחכמים בכח תפלתם החזק מנעו קבלת תפלתה - ולכשאשתיקו, נתקבלה.