פורום אוצר החכמה

החושב כתב:בדקדוקי סופרים (על פי דפוסים ישנים וכתבי יד) כותב שיש להשמיט מילים "אמר לה הקדוש ברוך הוא ישראל עסקו בתורה אומות העולם לא עסקו בתורה"
ובאמת, הגמרא לעיל לא מדברת כלל על אומות העולם.
וכן תמוה, שיוצא שהמילה האחרונה היא המילה של מידת הדין.

החושב כתב:בדקדוקי סופרים (על פי דפוסים ישנים וכתבי יד) כותב שיש להשמיט מילים "אמר לה הקדוש ברוך הוא ישראל עסקו בתורה אומות העולם לא עסקו בתורה"
ובאמת, הגמרא לעיל לא מדברת כלל על אומות העולם.
וכן תמוה, שיוצא שהמילה האחרונה היא המילה של מידת הדין.

רשום אצלי עוד שביאור העניין נמצא ביד רמה (סנהדרין קיא:), ואינו תחת ידי כעת.

אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע מה נשתנו אלו מן השאר שעושין צביונו של מקום ואין בהן מדות הללו והלא כולם צדיקים הן אמר לו הקדוש ברוך הוא גם אלה ביין שגו גם אלה שאין בהן [מדות] הללו אעפ"י שיש בידם מעשים טובים כאן שגו כו':

החושב כתב:וכן רשום אצלי לעיין בביאור העניין בפירוש "חומ[ת] אנך". כנראה הכוונה לפירוש על אותם הפסוקים בנביא. (וגם אינו תחת ידי כעת)

הרחיד"א (חומת אנ"ך, ישעי' כח) כתב:(ה) לעטרת צבי ולצפירת תפארה וכו'. אמרו פ"ק דמגילה לשאר עמו דמשים עצמו כשריים ולגבורה שמתגבר על יצרו משיבי מלחמה השערה שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה. ואפשר לרמוז ביום ההוא יהיה ה"צ לעטרת צבי רמז שתשרה השכינה ולצפירת תפארה בחינת אור מקיף המסבב לצדיק לשאר עמו לענוים ולרוח משפט ליושב על המשפט כדכתיב והיה ה' עם השופט דישפיע עליו רוח חכמה לכוין אל האמת וז"ש ולרוח משפט רוח נכון יחדש ליושב על המשפט. ולגבורה שמתגבר על יצרו דמי שהוא עניו אין סט"א שולט בו ויכול להתגבר על יצרו כמשז"ל. ועוד משיבי מלחמה וכו' כמ"ש התוספ' פ"ג דסוטה דסתם ת"ח גדול מהרהר בתורה תדיר ואינו חוטא וז"ש משיבי מלחמה דחוזר על לימודו ומשיב מה שלמד ועי"כ נמצא הוא עוסק בתורה תדיר ואינו חוטא כמדובר:
(ז) וגם אלה ביין שגו. אפשר ביין שגו בתורה שנמשלה ליין שגו שלא למדו. ובשכר תעו כי על ידי שלא למדו נפלו ברשת היצה"ר ונשתכרו וסברו שהם אנוסים מהיצה"ר כמו שסבר איוב כמ"ש פ"ק דבתרא ולא צדקו כמ"ש שם דהי"ל ללמוד והתורה מצלת מהיצה"ר. כהן ונביא שגו בשכר אפשר דהיו לומדים ואינם מחשיבים התורה על דרך שכתב הר"ן במ"ש שלא ברכו בתורה תחילה ועי"כ התורה אינה מצלת מהיצה"ר אדרבא לימוד זה מוסיף כח היצה"ר להחטיא יותר וז"ש כהן ונביא שלמדו שגו בשכר היצה"ר. נבלעו מן היין מסיבת התורה שלמדו שלא היו מחשיבים אותה וזה הלימוד מקלקל וזהו נבלעו מן היין תעו בשכר היצה"ר:
שגו ברואה פקו פליליה. אפשר כי טענת היצה"ר כי טובות העה"ז נראים לעין מה שאין כן מה שאומר היצה"ט משכר העה"ב הוא נעלם ופירש הרב כלי יקר שזש"ה ותרא האשה ראתה דברי הנחש וישרו בעיניה טענותיו כי טוב העץ למאכל וכו' כי תאוות העה"ז עין בעין יראו לאפוקי שכר העה"ב אין רואה עכ"ד וז"ש שגו ברואה הלכו אחרי מראית העין רואה תאוות העה"ז דמקרבא הנאתייהו והיינו שגו ברואה טעו בראיה החוש"ה אל העי"ן ולזה פקו פליליה פקפקו במשפטי התורה ודברי סופרים: