פורום אוצר החכמה

שייף נפיק כתב:ג, א
מה שכתב רש''י שקושיית הגמ' לכולהו (היינו לכאורה - בין אר' הונא בין אר' חסדא ורבא) צ''ע שלכאורה אין הקושיא על ר' הונא וצ''ע

אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם בישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות הכי נמי באותן שיצאו ממצרים ומינה אותו היום הוא דקרוב מיכן ואילך לא

.השוחט כתב:השיות של הלויים פדו באותו יום את פטרי החמורים של הישראלים, ואילו בכורות בהמותיהם הטהורות (שור ושה כשבים ושה עיזים) התמימים של ישראל הוקרבו (אחרי נתינתם לכהנים).

שייף ונפיק כתב:מה שכתב רש''י שקושיית הגמ' לכולהו (היינו לכאורה - בין אר' הונא בין אר' חסדא ורבא) צ''ע שלכאורה אין הקושיא על ר' הונא וצ''ע

י. אברהם כתב:הקושיא הוא מנפלים דהיינו "בו" ורב הונא מיירי "באמו", א"כ הקו' הוא רק לרב חסדא ורבא (ושייך לשון כולהו אתרתי עי' יד מלאכי אות שלו).

אביגדור כתב:

י. אברהם כתב:הקושיא הוא מנפלים דהיינו "בו" ורב הונא מיירי "באמו", א"כ הקו' הוא רק לרב חסדא ורבא (ושייך לשון כולהו אתרתי עי' יד מלאכי אות שלו).

הרי רש"י פירש להיפך, דר"ה בו ור"ח ורבא באמו.

גרשון כתב:פירוש רבינו גרשום פותחת בראשי תיבות יצח"ק חז"ק.
מה פשר?

שמואל דוד כתב:ח.
תשמישו ביום ולילה אדם וכל דדמי ליה
יש להעיר, הרי אסור לאדם לשמש מטתו ביום.
[ואפשר שהכוונה שכן "דרכו" של אדם אבל לא שמותר לעשות כן, א"נ בבית אפל. ועדיין צ"ע. ועיין viewtopic.php?t=31195#p329431]
ואגב צ"ע בכוונת הגמרא "וכל דדמי ליה"

אחד הרבנים כתב:

שמואל דוד כתב:יא. רבי יהודה נשיאה כו' שדריה לקמיה דרבי טרפון כו'. עיין רגמ"ה וז"ל ר' טרפון כהן הוה. אשמח בביאור כוונתו

אולי אפש''ל שמכיוון שמצינו בהרבה מקומות שהיו בקיאין יותר, כאו''א בדברים הרגילים אצלו (כמו שמתבקש לעסוק בכך יותר, כמו שהפוסקים לא כ' על מה שלא נוהג בזה''ז) בי' הר''ג שמפני כך שלח דווקא לו (אף שהוא עצמו היה נשיא).
(אגב מכאן מתבאר שמה שכ' בכ''מ שדריה, אין הכוונה בדווקא שממש ששלח הנידון)