פורום אוצר החכמה

איתא בסנהדרין [דף פא.] " מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין נידון בחמורה " ובגמ' שם פריך "פשיטא אלא איתגורי איתגור"

מכאן קשה לי על דברי המהרש''א [סנהדרין דף סד: ד''ה גמרא] בביאור הטעם דאין עונשין מן הדין משום דשמא לא מספיק עונש של הקל לחמור, דלדבריו לכאורה אין מקום לתמיהת הגמ' "פשיטא", דשפיר י''ל דה''א דמי שנתחייב ב' מיתות ב''ד נפטר אפי' מן החמורה, משום דלא מספיק לו העונש רק בחמורה, קמ''ל דאעפ''כ מענישים אותו החמורה.

אשמח לשמוע דעת הרבנים שליט'"א

בעבירה אחת שהיא חמורה יותר מן חברתה, אפשר לומר סברת המהרש"א, אבל הכא איירי שעשה שתי עבירות, וכי משום שעשה עבירה לפני זה, יפטר מהעונש על העבירה שלאחריה?

למה א"א לומר אף בכה"ג סברת המהרש"א? , מאחר שאולי לא מספיק העונש של נחצורה אין לעונשו בזה

כי לכל עבירה התורה קבעה עונש, וזה לא הולך להשתנות בהתאם למה שקרה לפני זה או אחרי זה. משא"כ המהרש"א דן כשהתורה לא קבעה עונש ואנו מן הסברא רוצים לקבוע העונש, על זה אומר המהרש"א שלרוב חומרו העונש על העבירה הקלה יותר לא מתאים.

חושב שאתה לא מסביר למה לא

את ההבדל אתה מבין?

תוכן כתב:את ההבדל אתה מבין?

בטח אבל אין סיבה לחלק לפי סברת המהרש"א כמ"ש

ההסבר של תוכן מאד הגיוני. ולא מובן מה אתה לא מבין.

אוצר החכמה כתב:ההסבר של תוכן מאד הגיוני. ולא מובן מה אתה לא מבין.

אסביר דברי

עצם דברי המהרש''א לא מובנים כלל, דאם הק''ו מחייב לתת עונש להחמור, מה פתאום לומר שמחמת שלא מספיק העונש לא ניתן כלום, דאין לזה שום טעם.

אלא ביאור דברי המהרש''א נראה ע''פ דברי הרמב''ן [הקדמתו לאיוב] דעונשי העוה''ב הם יותר ויותר חמורים מעונשי העוה''ז, ולכן עדיף לאדם לקבל עונשו בעוה''ז ולא לקבל עונש בעוה''ב, עיי''ש דמוטב לאדם לקבל בעוה''ז כל יסורי איוב מלקבל שעה אחת איסורי הגהינם עיי''ש וכ''ז דלא כמ''ש הר''ן בדרשותיו [דרוש י].

דאם נאמר כהרמב''ן מובן היטב סברת המהרש''א, דזה פשוט שאדם שלא הענשנו אותו מחמת שאין עונשין מן הדין, שיקבל עונשו בעוה''ז, ולא נפטר מכל וכל, וכ''ז י''ל שהוא כדי שיקבל עונשו יותר חמור בעוה''ב משיקבל עונשו בעוה''ז ולא יהיה כ''כ חמור.

דאם כנים דברי בביאור דברי המהרש''א, כמו''כ י''ל גם אצל מי שנתחייב ב' מיתות ב''ד דכיון שמגיע לו עונש חמור אולי התורה רוצה להענישו בעוה''ב ולא בעוה''ז ודו''ק.

חוות דעת כתב:

אוצר החכמה כתב:ההסבר של תוכן מאד הגיוני. ולא מובן מה אתה לא מבין.

אסביר דברי. עצם דברי המהרש''א לא מובנים כלל, דאם הק''ו מחייב לתת עונש להחמור, מה פתאום לומר שמחמת שלא מספיק העונש לא ניתן כלום, דאין לזה שום טעם.

אלא ביאור דברי המהרש''א נראה ע''פ דברי הרמב''ן [הקדמתו לאיוב] דעונשי העוה''ב הם יותר ויותר חמורים מעונשי העוה''ז, ולכן עדיף לאדם לקבל עונשו בעוה''ז ולא לקבל עונש בעוה''ב, עיי''ש דמוטב לאדם לקבל בעוה''ז כל יסורי איוב מלקבל שעה אחת איסורי הגהינם עיי''ש וכ''ז דלא כמ''ש הר''ן בדרשותיו [דרוש י].

שוב ראיתי שכן מבואר בכס"מ ( הל' עדות כ, ב)