פורום אוצר החכמה

חולין עב דנה הגמרא באבר של עובר שיצא ואחר כך נשחטה אמו, שהאבר שדינו ליטמא טומאת נבילה מטמא את שאר העובר בטומאת מגע נבילה.
והגמרא מקשה שזה מגע בית הסתרים. וכן מדמה הגמרא לבגד שנחלק
ושאלתי היא מדוע זה מגע בית הסתרים, שהרי המגע חובק את כל הצדדים של האבר, כולל הצד החיצוני שלהם.
אולי יש כאן תירוץ פשוט ואני טועה במשהו.

?
אני לא מצליח להבין.
תחתוך מלפפון, ותראה שגם בשכבה החיצונית ביותר, המגע הוא רק מהצד הפנימי שלו.

מדוע? הקליפה של הצד האחד לא נוגעת בצד השני?

היא נוגעת רק בחלק הנסתר שבה.

אני לא מבין

גם אני...

ההסבר הפשטני הוא
העור החיצוני של אבר הבהמה שנחתך אמנם נוגע בעור החיצוני של המשך האיבר, אבל אין פה מגע שטח הפנים החיצון של חלק איבר זה לבין שטח הפנים החיצון של חלק האיבר השני .
כל נגיעה שהיא לא דרך שטח הפנים החיצון של מקום גלוי חשיב מגע פנים או מגע בית הסתרים ומתמעט מדין מגע טומאה.

ואנצל הזדמנות זו לומר תודה לרב יהודי טבעי על כל הדברים הנפלאים שזכה ומזכה

עדי שבשמים שאינני מבין את שיחתך

לשם קבלת טומאה די במגע כל שהוא, אם במעטה הכי חיצוני של האבר או הבגד יש מגע עם חלק טמא, זה נגיעה שלא על ידי בית הסתרים וזה מטמא את כולו.

אתה כנראה מרגיש משהו, ולא מצליח לבטא אותו. (ויש כאן משהו יותר עמוק, אבל זה לא מה שאתה כותב)

לא מובנת לי שאלתך ומובנת יותר תשובתם. כדי להסביר הגע עצמך שצריך ס"מ על ס"מ כדי לקבל טומאה. במקרה כזה האם אתה מבין שהס"מ על ס"מ הוא לא בשכבה החיצונית של היד אלא בתוך היד כלומר מגע בית הסתרים. אם כן זה נכון גם על מילימטר על מילימטר וגם על משהו (שאינו נקודה גיאומטרית).
ואין צורך להסתבך בשאלה מה קורה כשמקטינים את זה לגודל של מולקולה או של אטום כי ההלכה בלאו הכי לא עוסקת בגדלים כל כך קטנים.

אוצר החכמה כתב:לא מובנת לי שאלתך ומובנת יותר תשובתם. כדי להסביר הגע עצמך שצריך ס"מ על ס"מ כדי לקבל טומאה. במקרה כזה האם אתה מבין שהס"מ על ס"מ הוא לא בשכבה החיצונית של היד אלא בתוך היד כלומר מגע בית הסתרים. אם כן זה נכון גם על מילימטר על מילימטר וגם על משהו (שאינו נקודה גיאומטרית).
ואין צורך להסתבך בשאלה מה קורה כשמקטינים את זה לגודל של מולקולה או של אטום כי ההלכה בלאו הכי לא עוסקת בגדלים כל כך קטנים.

חיכיתי להתערבותך המחכימה וההגיונית
אבל איני מבין אותך, בסופו של דבר המולקולות החיצוניות של החלק הפנימי (בכל ההיקף) נוגעות במולקולות החיצוניות הטמאות, ודי במגע זה להביא את הטומאה לכל העובר. מהיכן ההנחה שההלכה לא עוסקת בגדלים קטנים, מאחר שהמעטה החיצוני אינו בית הסתרים, ההלכה אמורה להתייחס אליו, והוא יכול להוביל את הטומאה.

יהודי טבעי כתב:
בסופו של דבר המולקולות החיצוניות של החלק הפנימי (בכל ההיקף) נוגעות במולקולות החיצוניות הטמאות.

השאלה כנראה נובעת מהתפיסה הלא נכונה שרק התאים החיצוניים טמאים ואילו התאים של בית הסתרים טהורים. אין זה כך בית הסתרים אינם מולקולות טהורות אלא שמגע דרך בית הסתרים לא נחשב מגע מטמא. ולכן גם לרקמה המיקרוסקופית החיצונית יש בית הסתרים בצד הפונה כלפי פנים.

בתבונה כתב:

יהודי טבעי כתב:
בסופו של דבר המולקולות החיצוניות של החלק הפנימי (בכל ההיקף) נוגעות במולקולות החיצוניות הטמאות.

התאים של בית הסתרים אינם מולקולות טהורות אלא שמגע דרך בית הסתרים לא נחשב מגע מטמא. וגם לרקמה מיקרוסקופית חיצונית יש בית הסתרים בצד הפונה כלפי פנים.

ויש לה גם צד חיצוני שאינו בית הסתרים. די גם בחצי מולקולה להעביר טומאה.
בית הסתרים אינו כח שלילי המבטל טומאה, אלא הוא לא מעביר טומאה.

לדעתי, העקשנות נובעת מההנחה שבוודאי הגמרא צודקת,
וכמובן שהגמרא צודקת
אבל לא מטעם דבריכם, אלא יש כאן סברא, ולא מדע פיזיולוגי. ושערי תירוצים לא ננעלו.

יהודי טבעי כתב:ויש לה גם צד חיצוני שאינו בית הסתרים. די גם בחצי מולקולה להעביר טומאה.
בית הסתרים אינו כח שלילי המבטל טומאה, אלא הוא לא מעביר טומאה.

לדעתי, העקשנות נובעת מההנחה שבוודאי הגמרא צודקת,

גם לחצי תא או רבע תא יש צד פנימי וצד חיצוני.
החיבור הוא צד בית הסתרים.

בתבונה כתב:

יהודי טבעי כתב:ויש לה גם צד חיצוני שאינו בית הסתרים. די גם בחצי מולקולה להעביר טומאה.
בית הסתרים אינו כח שלילי המבטל טומאה, אלא הוא לא מעביר טומאה.

לדעתי, העקשנות נובעת מההנחה שבוודאי הגמרא צודקת,

גם לחצי תא או רבע תא יש צד פנימי וצד חיצוני.
החיבור הוא צד בית הסתרים.

עכשיו הבנתי אותך.
אבל אני מקווה שהבנת את הקושי לתפוס זאת

דא"ג, ראיתי כעת חידוש נאה של הגרשש"ק, יעוי"ש.

שערי יושר ש"ג פכ"ח כתב:ונלענ"ד די"ל דמשו"ה בנצוק טהור ולא אמרינן דכל משהו נוגעת בחבירתה, משום דהוי טומאת בית הסתרים