פורום אוצר החכמה

בסוכה ז ע"ב, הובאו שתי מימרות, זו אחר זו:

תניא: אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך - פסולה, לפי שאין לה זויות.

אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם - כשרה, ואם לאו - פסולה.

רוב הראשונים הבינו, בעקבות רש"י, שר' יוחנן נחלק על 'אחרים', והלכה כמותו.
וכמעט כל הראשונים הבינו, ש"שובך" ו"כבשן" דבר אחד הם - צורה עגולה. היינו, סוכה עגולה, שדפנותיה עומדות בעיגול.
ולכן אני שואל, אם כן, מדוע זה נקט בלשונו "שובך" וזה "כבשן"?
מישהו דיבר על זה?
(בחידושי הריטב"א על אתר כתב: "ואיתא דמפלגי בין שובך לכבשן, ולאו מילתא היא". וחבל שלא הרחיב יותר בפירוט דעתם של 'איתא דמפלגי')

חד ברנש כתב:בסוכה ז ע"ב, הובאו שתי מימרות, זו אחר זו:

תניא: אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך - פסולה, לפי שאין לה זויות.

אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם - כשרה, ואם לאו - פסולה.

רוב הראשונים הבינו, בעקבות רש"י, שר' יוחנן נחלק על 'אחרים', והלכה כמותו.
וכמעט כל הראשונים הבינו, ש"שובך" ו"כבשן" דבר אחד הם - צורה עגולה. היינו, סוכה עגולה, שדפנותיה עומדות בעיגול.
ולכן אני שואל, אם כן, מדוע זה נקט בלשונו "שובך" וזה "כבשן"?
מישהו דיבר על זה?
(בחידושי הריטב"א על אתר כתב: "ואיתא דמפלגי בין שובך לכבשן, ולאו מילתא היא". וחבל שלא הרחיב יותר בפירוט דעתם של 'איתא דמפלגי')

עיין חסדי דוד (לגר"ד פארדו) על התוספתא (טהרות כרך ב') תוספתא נגעים ו' ג' (עמ' נ"ח) ד"ה בית העגול והעשוי כשובך וכו', שכתב לחלק שהשובך אינו עגול ככדור ממש, משא"כ הכבשן, עיי"ש.


ועיי' ערוך לנר בסוכה שם, שכתב לחלק דסוכה קטנה נק' כשובך, וסוכה שיש בה לרבע ד' על ד' נק' ככבשן.
ועיי' שפת אמת שם (ד"ה כולהו ס"ל) שכתב דשאני שובך שהוא עגול גם מלמטה.
אך לא בדקתי אם דברי כל המפרשים האלו, הם אליבא דרש"י, או לא.

אני מודה לך מאוד מאוד על המקורות שטרחת להביא.

ועדיין אינני מבין כוונתו של השפ"א. מהו שעגול גם למטה? מישהו יכול להסבירו בשפה פשוטה וברורה?

חד ברנש כתב:בסוכה ז ע"ב, הובאו שתי מימרות, זו אחר זו:

תניא: אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך - פסולה, לפי שאין לה זויות.

אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם - כשרה, ואם לאו - פסולה.

רוב הראשונים הבינו, בעקבות רש"י, שר' יוחנן נחלק על 'אחרים', והלכה כמותו.
וכמעט כל הראשונים הבינו, ש"שובך" ו"כבשן" דבר אחד הם - צורה עגולה. היינו, סוכה עגולה, שדפנותיה עומדות בעיגול.
ולכן אני שואל, אם כן, מדוע זה נקט בלשונו "שובך" וזה "כבשן"?
מישהו דיבר על זה?
(בחידושי הריטב"א על אתר כתב: "ואיתא דמפלגי בין שובך לכבשן, ולאו מילתא היא". וחבל שלא הרחיב יותר בפירוט דעתם של 'איתא דמפלגי')

באופן כללי נראה שיש לחלק בין לשון המשנה והברייתא שהוא לשון התנאים, למימרא מתקופת האמוראים, למרות שרבי יוחנן חי בתחילת תקופת האמוראים.
יתכן שבזמן האמוראים כבר לא נהגו לבנות שובך בצורה עגולה, לכן נתנו סימן שונה, או יתכן סיבות אחרות על שינוי שמו.
בכל זאת, מסתימת הגמרא שאינה מתייחסת לסתירה בין דברי אחרים לבין דברי רבי יוחנן, נראה שהבינה שאין סתירה ביניהם, וצריך עיון.
מצד שני בכל השיטות שהביא אביי שסוברים סוכת דירת קבע בעינן, בכולם חולקים חכמים, לבד מדין זה של אחרים. ומדברי אביי משמע שאלו שיטות ספציפיות למרות ששאר החכמים לא סברו כן, ואם חכמים מודים לשיטת אחרים, אם כן הרי כולם סברו סוכת דירת עראי בעינן, ולא רק אחרים.

גם בזמנו של ר' יוחנן בנו שובך בתבנית עגולה, ועד היום, בחברה הערבית המסורתית (הממשיכה במובנים רבים את צורת החיים הקדומה), בונים כך.
ולכל העניין, יעויין כעת: נהגו ישראל - סוכות, בפרק הראשון.