פורום אוצר החכמה

מסכת תמורה התייחדה בריבוי גדול של חילופי לשונות המצויים בה. כמעט בכל עמוד יש 'לישנא אחרינא' השונה מהלשון שלפניה בסגנון או בגוף הדברים.

חילופי הלשונות והנוסחאות דורשים חיפוש בראשונים וכתבי היד לבירור מסורות הנוסח השונות.
ודורשים אף עיון מעמיק להבין את פירושה של כל גירסה.

בס"ד ערכנו ספר על הנושא, ויצא כעת במהדורה ניסיונית.

כאן נעלה בע"ה את העיונים והבירורים לפי סדר הדף היומי.

כל מי שיש לו מה להוסיף, להעיר ולברר בעניין לשונותיה של המסכת מוזמן לעשות זאת כאן.

מצו"ב פתיחה ומבוא. בירורים ועיונים בלשונות דף ב.
[ביום ראשון אעלה הסכמה לספר, ההסכמה עדיין לא סרוקה]

מי שתהיה לו תועלת מיוחדת אם יקבל את הספר מודפס או בוורד, יכול לפנות אלי.

עבודה נפלאה ביותר. יישר כח עצום.

יישר כוחכם על ההשקעה, וודאי יועיל ללומדים.

יישר כח, נראה טוב מאוד ומועיל להבנה, להמשיך בהצלחה!

הנה ההסכמה:

יישר כח גדול.
תודה רבה על טוב העין שבהעמדת הדברים לטובת הציבור (עיינתי וכבר מצאתי כמה דברים שיועילו בעז"ה לשיעור היום)

דף ג:


חידושים בולטים בדף של היום:
יישוב הלשון השניה על פי שחזור גירסת הרמב"ם והרלב"ג (סימן ה).
יישוב השגת הרמב"ן על הרמב"ם על פי חלוקת המהדורות, לרמב"ם הייתה המסכת במהדורה שונה מאשר לרמב"ן (סימן י).

יישר כח גדול! נפלא ביותר!

דף ד:
חידושים בולטים בדף של היום:
פתרון חדש לחידת הגמרא 'דכתיב לא תקלל חרש'.


מצו"ב גם ביאור תמציתי לסוגיית לאו הניתק לעשה. נקווה בעז"ה להרחיבו לביאור מפורט.

דף ה

חידושים בולטים בדף:
לישנא אחרינא חדשה מגליון כת"י פלורנץ [סימן יד].

דף ו:

חידושים בולטים בדף:
כת"י שצירף את פירוש רש"י לגוף נוסח הגמרא (סימן טז).

להגדיל תורה ולהאדירה. מפעל עצום !!

דף ז:

חידושם בולטים בדף:
לישנא אחרינא ש'התייחסה' ללישנא קמא (סימן יט).
תיתכן מחלוקת הלשונות האם מותר להקריב קרבן גוי בבמה כשהקרבן בעל מום (שם).

דף ח:

חידושים בולטים בדף:
נוסח הגאונים לתמורה - מהדורה שונה מכל המוכר לנו (סימנים כו-כט).

דף ט:

חידושים בולטים בדף:
הסבר התשב"ץ למחלוקת הלשונות (סימן ל).
עמוד שלם של חילופי לשונות - ט ע"ב (סימנים לב לג)

המחקרים הבסיסיים על תמורה:

לכבוד רבי רעואל
נלענ"ד שכיון שהמעיין בספר הנפלא לשונות ארגמן מסתמא אוחז אחרי הלימוד הראשוני של הסוגיא, לכן יתכן שיהיה יותר נח שהכותרת הראשונה תהיה לשון נוסח הדפוס שאותו הוא מכיר כבר, ולצידה הכותרות של לשון ב ולשון ג.

רעיון טוב, אולם יש בעיה בכך שלפעמים גם הלשון השניה מופיעה בדפוס / ברש"י.
יש לך רעיון איך לסדר זאת בצורה ברורה וטובה?

נ"ב, במהדורה הנוכחית פעמים שנוסח הדפוס מובא שני, כאשר במקורות מסוימים מופיע נוסח הדפוס כלשון שניה.
כנראה במהדורה הבאה אשנה זאת ואשים תמיד את הנוסח ה'צרפתי' ראשון, וכמעט תמיד נוסח הדפוס מייצג נוסח זה.

הדפסתי עכשיו כמות נוספת, לחלוקה לכוללים שלומדים תמורה, ועוד.
ניתן לפנות אלי לפי הפרטים שבספר, ראה 'פתיחה ומבוא' בהודעה הראשונה.

דף י:

חידושים בולטים בדף:
הלשון השלישית [הלישנא אחרינא האשכנזית] הינה הרחבה של הלשון השניה [הלישנא אחרינא הצרפתית] (סימן לד).

כמה זמן לקח לך לכתוב חיבור זה?

פשוט מדהים ביותר!
הרעיון, היוזמה, ההשקעה, והביצוע!
חילך לאורייתא.

תוכן כתב:כמה זמן לקח לך לכתוב חיבור זה?

קשה לאמוד שעות, היות שבין לבין עסקתי בחלקים אחרים של הספר ובנושאים נוספים.
אני יכול רק לומר שהתחלתי בתחילת זמן חורף תשעז.

רעואל המדייני כתב:

תוכן כתב:כמה זמן לקח לך לכתוב חיבור זה?

קשה לאמוד שעות, היות שבין לבין עסקתי בחלקים אחרים של הספר ובנושאים נוספים.
אני יכול רק לומר שהתחלתי בתחילת זמן חורף תשעז.

מרשים מאד.

רבי רעואל,
לא שמתי לב בספר אם יש התייחסות לזה שרש"י מפרש כמה פעמים בלישנא אחרינא שהיא ירושלמי, מה הפשט בזה? היה לו ירושלמי על תמורה, או כוונתו לסגנון ירושלמי דנקט לישנא קלילא...

הוא כתב על כך כמה פעמים לאורך החיבור וייעד להרחיב במבוא, שאין לזה קשר עם תלמוד ירושלמי, אלא שסגנון ה"לשון שני" הוא סגנון ירושלמי.

יישר כח

יוֹסֶפֶר כתב:רבי רעואל,
לא שמתי לב בספר אם יש התייחסות לזה שרש"י מפרש כמה פעמים בלישנא אחרינא שהיא ירושלמי, מה הפשט בזה? היה לו ירושלמי על תמורה, או כוונתו לסגנון ירושלמי דנקט לישנא קלילא...

עיין בספר מנוחת שלום חלק ד סימן ה

ניתן לראות מיד שלא מדובר בירושלמי אלא בניסוח אחר של הבבלי.
הן מן ההקבלה לתמורה ה'בבלית' והן מבדיקת הסגנון והשמות וכו' מוכח מעל כל ספק שלא מדובר בתלמוד ירושלמי.

יש"כ!

בדף לא: הגמ' לפנינו דנה ביחס לב' הלשונות, "בשלמא ללישנא בתרא וכו' אלא ללישנא קמא", האם זה סתמא דגמרא המתייחסת לב' הלשונות?

לא, לא מדובר בחילוף הלשונות הרגיל הנקרא 'לישנא אחרינא', אלא בחילוף קדום הנקרא 'לישנא אחרינא אמרי לה'.
ראה בשטמ"ק נוסח אחר לכל הסוגיה, על לשונותיה.

להמשך המלאכה דרוש מימון!
דרוש כעשר עד חמש עשרה אלף ש"ח לשלם עבור העתקת כתבי יד.
שאר ההוצאה הינה ההדפסה הסופית בעז"ה.
יש למישהו רעיון למקור מימון?

לכבוד ר' רעואל שליט"א
לגבי מה שכתבת בספר על תמורה ז ע"ב בענין לאו שבכללות,
וזה לשונך "אלא הרמב"ם (ספר המצוות ל"ת צד, איסורי מזבח פ"א ה"ד) פסק כשיטה הפוטרת על לאו שבכללות, אפילו שגרס 'תיובתא' ".
ברצוני להעיר, שלא ראיתי ברמב"ם שגורס "תיובתא" כהלישנא אחרינא, ובל"ת צד הרמב"ם העתיק את לשון קושיית הגמ' ששם כתוב "תיובתא" לכל הלשונות,
וראה בתשובות ר"א בן הרמב"ם (מעשה נסים, ונדפס בסוף ס' המצוות מהדו' פרנקל ריש עמ' תקנ) שכתב "ולא אמרו תיובתא דאביי תיובתא כמו שהבאת אתה", דהיינו שביאר את הרמב"ם שלא גרס כלישנא אחרינא (וגם ר' אברהם לא היה לו את הלישנא אחרינא). ונראה קצת שהשואל שם (ר' דניאל הבבלי) גרס רק כהלישנא אחרינא.
ויעויין ביד דוד שכיוון לזה בדעת הרמב"ם.

(ומעתה מה שכתבת "בדברי הראשונים לא מצאתי שדנו בחילוק זה שבין הלשונות" הנה ר' דניאל הבבלי ור"א בן הרמב"ם דנו בזה).

בתודה על הספר הנפלא, שהוא נגיש להורדה כאן.

האם ר' "רעואל המדיני" ראה את ההערה הנ"ל שכתבתי כאן לפני כחודשיים ?
יתכן שיש לי עוד הערות לכתוב, אבל אם הוא לא רואה אותם כאן חבל לי על הטירחה

במבוא של הספר "לשונות ארגמן" נכתב "שטה מקובצת כתב יד ירושלים [שטמ"ק דפוס וילנא], כתב יד ירושלים הינו מהדורה מיוחדת של השטמ"ק שנערכה בידי רבי אברהם פיליפ מצפת. חכם זה העתיק את הגהותיו המקוריות של רב"א והוסיף עליהם מכתבי יד שהיו לפניו".
וברצוני לשאול: זו מניין לך??? שכת"י זה נערך ע"י ר' אברהם פיליפ. שכמדומני שלא ידוע מי ערך את כת"י זה.
אשמח לשמוע בזה גם מה"מבינים" בזה.

עוד הערות לספר הנפלא "לשונות ארגמן" –
בתמורה יח ע"א "אפילו ממירעייהו". מה שכתבתם שהר"י בר שניאור (בתוס') גרס רק כל"ק, אינו מוכח שגרס רק כל"ק, אלא שמפרש את הל"ק.
מה שכתבתם שם שאין נפק"מ בין הלשונות, יעויין בספר מעין החכמה דף קט ע"א ד"ה קדשיך, שמיישב את דברי הרמב"ם בספר המצוות לפי הלישנא קמא (וכפי' ר"י בר שניאור). וכנראה כוונתו שהרמב"ם גרס רק כל"ק. וא"כ לפי זה יש נפק"מ בין הלשונות.