יומא כו. רבי אליעזר בן יעקב אומר המעלה איברים לכבש הוא מעלה אותן למזבח
א]
פירש"י אותו איש שזכה בו להוליכו לכבש חוזר ומעלהו לאחר זמן למזבח וכשהיו מוליכין אותו מניחין אותו מחציו של כבש [ו]למטה כדי שלא יצטרך להוליכו כל הכבש
והולך ועולה בכבש וכשמגיע למקום שהאיברים שם נוטלן והכי תנן במסכת שקלים (דף כב.) איברי תמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח:
בחדושי ר"א מוסא כתב דצ"ל והולך לו ולאחר זמן עולה בכבש (וכעי"ז כתב בס' ראש משביר).
ואולי יש לומר דאליבא דראב"י בהולכת אברים לכבש לא עלו כלל בכבש אלא עמדו מן הצד והניחום על הכבש, ואח"כ הולך לתחילת הכבש ועולה בכבש.
ומשום הכי לא הזכיר רש"י עלייה לכבש בתחילת דבריו, וא"ש דברי רש"י בלי תיקון.
ב]
הנה רש"י בא לפרש למה ליה לראב"י ב' פעולות, העלאת איברים לכבש, והעלאתם מהכבש למזבח, הרי אפשר לקחת האבר מבית המטבחיים ולהוליכו ישר למזבח,
לכן פירש שהניחם כדי שלא יצטרך כו'.
וקשה (איך שנפרש דברי רש"י) למה לא פי' שהניחו האיברים על הכבש כיון שצריך למולחם שם כדאי' בתמיד לא:, וכי לא ס"ל לראב"י שהיו מולחין האיברים בכבש?