עמוד 1 מתוך 1

נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ד' אוגוסט 21, 2019 2:29 pm
על ידי עושה חדשות
...היינו טעמא דר"מ הואיל ונאמרה בו יצירה כאדם. א"ל רבי אמי אלא מעתה המפלת דמות הר אמו טמאה לידה שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, אמר ליה הר מי קא מפלת אבן היא דקא מפלת ההוא גוש איקרי. אלא מעתה המפלת רוח תהא אמו טמאה לידה הואיל ונאמרה בו בריאה כאדם דכתיב ובורא רוח.

מה שייך להיות 'מפלת רוח', שיצא מרחמה אויר בעלמא?

Re: נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ד' אוגוסט 21, 2019 3:08 pm
על ידי תוכן
רוח זה יצור.

Re: נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ד' אוגוסט 21, 2019 7:09 pm
על ידי עושה חדשות
כוונתך כעין דין המפלת לילית?
אבל זה לא הרוח המוזכר בפסוק.

Re: נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ה' ינואר 20, 2022 10:58 pm
על ידי עושה חדשות
ממ"נ, אם איירי ברוח בעלמא, מ"ש בזה 'מפלת',
ואם זה יצור כמו שד וכד', מה זה שייך ללישנא דבריאה המוזכר בפסוק על רוח.
כנראה יש קשר בין הרוחות המנשבות לבין היצורים הנקראים 'רוחות'.

Re: נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ה' ינואר 20, 2022 11:17 pm
על ידי צופה_ומביט
בפשטות הכוונה שהפילה שק השפיר ואין בו כלום אלא הוא מלא רוח. [צ"ע אם כלול בזה גם שק שפיר מלא מי שפיר שאין בהם כלום].

שו"ר במתיבתא שם שהביאו כן מרש"י בפסחים ט, ב שכתב:
רוח הפילה - שפיר מלא רוח
.

Re: נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ה' ספטמבר 21, 2023 4:44 pm
על ידי עושה חדשות
לישנא דקרא יחזקאל לז - וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם: וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ כֹּה אָמַר ה"א מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ.

Re: נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ו' ספטמבר 22, 2023 6:16 am
על ידי האמת אדרוש
עיין עוד דף ח: סוף העמוד

Re: נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ד' דצמבר 27, 2023 9:49 pm
על ידי עושה חדשות
אולי גם זה שייך, דברי הטור או"ח סי' ו - ומפליא לעשות כדאיתא במדרש כי גדול אתה ועושה נפלאות האדם דומה לנאד מלא רוח ואם יעשה אדם בנאד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו הרי עושה נפלאות.

Re: נדה כג. המפלת רוח

פורסם: ד' דצמבר 27, 2023 10:09 pm
על ידי סגי נהור
עושה חדשות כתב:כנראה יש קשר בין הרוחות המנשבות לבין היצורים הנקראים 'רוחות'.

פשט הלשון רוח ונשמה הוא ע"ש האוויר הנכנס בנשימה (ראה רש"י עה"פ כל אשר נשמת רוח חיים באפיו), שמטעם זה הנשמה היא "באפיו" של האדם.