פורום אוצר החכמה

הנה הגמ' בברכות יא ע"ב לענין ברכות התורה שואלת מאי מברך ומביאים שם את רב יהודה אמר שמואל שהיה אומר אשר קדשנו לעסוק ורבי יוחנן הוה מסים והערב וכו' ואמר רב המנונא (לגירסת הרי''ף פפא) הלכך לימרינהו לכולהו ודנו שם המפרשים איך מכוח מח' אומרים את הכול והרי סב''ל ומצאתי שהפנ''י על המקום אומר שם דבר פלא שהאמוראים כלל לא נחלקו וכל אחד דיבר על נקודה אחרת ולכן אמר רב המנונא להגיד את הכול.
תמהני אם מצינו בעוד איזה מקום בש''ס שאומרים הלכך לימרינהו לכולהו וזה כלל לא מח'?

מודים דרבנן סוטה מ.

עיין תענית ו, ב

יבנה כתב:מודים דרבנן סוטה מ.

תודה רבה על המראה מקום החשוב.
אבל הדמיון אינו מובן. שם כל אמורא הוסיף מטבע על קודמו, ואתי רב פפא למימר שכיון שכן, יש לומר את המטבע המורחב ביותר.
אבל כאן אינו מובן, הרי בפנ"י כתב שאינם חולקים, ולדברי הכל היו מברכים גם ברכת לעסוק וגם ברכת אשר בחר בנו, וא"כ מה אתי רב פפא למימר?

הדוגמה שציין פותח האשכול, לגבי ברכת התורה, נאמרה ע"י רב המנונא.

אבל תלמידו רב פפא מביא עוד חמש ברכות כאלה:

מודים דרבנן [סוטה מ ע"א], כמו שציין יבנה.
ברכת הגשמים [תענית ז רע"א] כמו שציין שייף נפיק [אבל עוד לפני תענית, כבר הובא בברכות נט ע"ב].
ברכת הקשת [ברכות נט ע"א].
חתימת אשר יצר [שם ס ע"ב].
חתימת הברכה שאחרי המגילה [מגילה כא ע"ב].

הפשטן כתב:הדוגמה שציין פותח האשכול, לגבי ברכת התורה, נאמרה ע"י רב המנונא.

אבל תלמידו רב פפא מביא עוד חמש ברכות כאלה:

מודים דרבנן [סוטה מ ע"א], כמו שציין יבנה.
ברכת הגשמים [תענית ז רע"א] כמו שציין שייף נפיק [אבל עוד לפני תענית, כבר הובא בברכות נט ע"ב].
ברכת הקשת [ברכות נט ע"א].
חתימת אשר יצר [שם ס ע"ב].
חתימת הברכה שאחרי המגילה [מגילה כא ע"ב].

עיין בתשובתי לרב יבנה

צ'אלמר כתב:

הפשטן כתב:הדוגמה שציין פותח האשכול, לגבי ברכת התורה, נאמרה ע"י רב המנונא.

אבל תלמידו רב פפא מביא עוד חמש ברכות כאלה:

מודים דרבנן [סוטה מ ע"א], כמו שציין יבנה.
ברכת הגשמים [תענית ז רע"א] כמו שציין שייף נפיק [אבל עוד לפני תענית, כבר הובא בברכות נט ע"ב].
ברכת הקשת [ברכות נט ע"א].
חתימת אשר יצר [שם ס ע"ב].
חתימת הברכה שאחרי המגילה [מגילה כא ע"ב].

עיין בתשובתי לרב יבנה

בהודעתי הקודמת, לא התכוונתי לענות על תמיהתך, אלא התכוונתי להגיב במרומז ליבנה ולשייף נפיק, שכל אחד מהם הסתפק במראה מקום אחד אף כי - כפי שהראיתי - יש חמישה כאלה.

יש לציין שיש כמה מימרות מר''פ שלא שייכים לנוסח הברכה [ויש להוסיף שבגמ' ברכות דף יא: יש רווח לומר שאין כאן פלוגתא דאל''ה צ''ב היאך שייך לברכה ב' ברכות דלכאורה אחת מהן ברכה שאינה צריכה, וע''ז כ' הפנ''י שאין כאן מחל' וכמש''כ שם, ואך לסיים בב' חתימות מה בכך], ונראה שהוא מחמיר כב' דיעות ומהם

שבת דף כ עמוד א
עץ יחידי רב אמר רוב עביו ואמרי לה ברוב היקפו אמר רב פפא הלכך בעינן רוב עביו ובעינן רוב היקפו

חולין דף מו עמוד א
כזית שאמרו במקום מרה רב אדא בר אהבה אמר במקום שהיא חיה אמר רב פפא הלכך בעינן כזית במקום מרה ובעינן כזית במקום שהיא חיה

חולין דף סה עמוד א
ובחגבים כל שיש לו כו' מאי רובו אמר רב יהודה אמר רב רוב ארכו ואמרי לה רוב הקיפו אמר רב פפא הלכך בעינן רוב ארכו ובעינן רוב הקיפו

חולין דף עו עמוד ב
ת"ר נשבר העצם ויצא לחוץ אם עור ובשר חופין את רובו מותר אם לאו אסור וכמה רובו כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן רוב עוביו ואמרי לה רוב הקיפו אמר רב פפא הלכך בעינן רוב עוביו ובעינן רוב הקיפו

מגופת חבית כתב:יש לציין שיש כמה מימרות מר''פ שלא שייכים לנוסח הברכה

כן, למשל ביבמות עב ע"א: אמר רב פפא, הלכך יומא דעיבא ויומא דשותא, לא מהלינן בי' ולא מסוכרינן בי'.
ור"ל, דבעינן דלא למימהל בי', ובעינן דלא וכו'.

[quote=][/quote]כן, למשל ביבמות עב ע"א: אמר רב פפא, הלכך יומא דעיבא ויומא דשותא, לא מהלינן בי' ולא מסוכרינן בי'.
ור"ל, דבעינן דלא למימהל בי', ובעינן דלא וכו'.[/quote]
לא הבנתי התם הכל הוא טעם אחד משום הרוח

אדרבא: הואיל - (וכלשונך) "הכל הוא טעם אחד" - וממילא (כלשון פותח האשכול בסוף הודעתו הראשונה) "זה כלל לא מחלוקת" בין מי שיחשוב דלא מהלינן בי' לבין מי שיחשוב דלא מסוכרינן בי', אז זה עונה לשאלת פותח האשכול - לפחות ככל שמדובר בדברים אשר (כלשונך) "לא שייכים לנוסח הברכה".
לישנא אחרינא: כזכור, פותח האשכול תמה, וזה לשונו: "תמהני אם מצינו בעוד איזה מקום בש''ס שאומרים הלכך לימרינהו לכולהו וזה כלל לא מחלוקת". אז הבאתי דוגמה מתוך מימרת רב פפא ביבמות עב ע"א: "הלכך" [בעינן דלא וכו' ובעינן דלא וכו' ]. "וזה" (כלשון פותח האשכול) "כלל לא [תלוי בשני טעמים נפרדים שעלולים אפוא לייצר] מחלוקת" (אלא כלשונך "הכל הוא טעם אחד משום הרוח").

הבנתי