מסכת ברכות - הערות על פרק שמיני
פורסם: א' פברואר 23, 2020 10:22 pm
נא, ב
במתני', בית שמאי אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין. וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היום.
ומפרש בגמ' סברות פלוגתייהו, דב"ש סברי שהיום גורם ליין שיבוא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא.
וראה ברש"י סוכה מו, א ד"ה וכבר דתרי טעמי נינהו. וסברת ב"ה דהיין גורם לקדושה שתאמר, ד"א שברכת היין תדירה... ותדיר קודם.
ואציין כאן עיקרי הנקודות הצריכים ביאור, ובחלקם כבר עמדו רבותינו האחרונים.
א) קו' הפנ"י והצל"ח דהרי איתא לעיל כ, ב דקידוש היום דאורייתא, וסברא פשוטה היא שיש להקדים דאורייתא לדרבנן,
וביארו דבאמת יוצא ידי חובת קידוש היום מה"ת במה שאומר נוסח הקידוש בתוך התפילה, אלא דתקנו רבנן שצריך לחזור ולקדש על היין.
ועי' הגהות מצפה איתן וביאור הלכה הל' שבת ריש סי' רעא. ועדיין קשה להני שיטות דאף קידוש על היין בדוקא הוי מה"ת.
ב) צ"ב בסברא דכבר קידש היום ועדיין יין לא בא. ופירש"י: לשלחן וכשם שקודם לכניסה כך קודם לברכה.
ובפשוטו נראה שאין כאן שתי סברות חלוקות לגמרי, אלא הכל ענין אחד הוא, דגם בשורש הדברים היום הוא הסיבה והגורם לכוס היין שיבוא, וגם בסדר הדברים בפועל היום קודם לביאת היין, ועי' צל"ח.
ג) רש"י פירש שהיין גורם לקדושה שתאמר היינו שאם אין יין לא מקדשים, והמקדש על הפת הוא ג"כ במקום יין וברכת הפת קודמת.
וצ"ב מהו גדר במקום יין, הא בפשוטו אין בקידוש על הפת קיום של דין 'זכרהו על היין', (זה לפי הרמב"ם, או כמ"ש הגאונים דעל היין משום דאין שירה אלא על היין), והדין דבדליכא יין מקדש על הפת הוא משום סברא בפנ"ע דאין קידוש אלא במקום סעודה.
ואולי יש לבאר זאת לפי דברי רשב"ם בפסחים קא, ב בפי' השני דהא דבעינן קידוש במקום סעודה סברא היא מדאיקבע קידוש על היין כדתניא לקמן זוכרהו על היין, מסתמא על היין שבשעת סעודה הוקבע, ומבואר שדין על היין היינו על הקביעות סעודה דאיתיה ביין, וזה באמת מתקיים גם בפת.
ד) בגמ' נב, א: וסברי ב"ש דברכת היום עדיפא... ש"מ דב"ש היא... ומ"מ קשיא. מבואר דפריך הגמ' דלב"ש צריך להיות ברכת הבדלה תחילה ואח"כ יין משום דברכת היום עדיפא. ויל"ע דהא מיהת דסברא דהיום גורם ליין שיבוא שייכא נמי גבי הבדלה, אבל הסברא דכבר קידש היום לכאורה ל"ש הכא, דודאי קידוש היום דיום ראשון אינו המחייב דהבדלה אלא רק יציאת השבת, ול"ש ענין קדימת הברכה דומיא דקדימת הכניסה.
ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם בגדר הבדלה דהוא זכירת השבת בדברים ביציאתו, ומעתה י"ל דבאמת המחייב של הבדלה שזה יציאת השבת קדם, וזה ענין קדימת ברכת היציאה ג"כ.
במתני', בית שמאי אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין. וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היום.
ומפרש בגמ' סברות פלוגתייהו, דב"ש סברי שהיום גורם ליין שיבוא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא.
וראה ברש"י סוכה מו, א ד"ה וכבר דתרי טעמי נינהו. וסברת ב"ה דהיין גורם לקדושה שתאמר, ד"א שברכת היין תדירה... ותדיר קודם.
ואציין כאן עיקרי הנקודות הצריכים ביאור, ובחלקם כבר עמדו רבותינו האחרונים.
א) קו' הפנ"י והצל"ח דהרי איתא לעיל כ, ב דקידוש היום דאורייתא, וסברא פשוטה היא שיש להקדים דאורייתא לדרבנן,
וביארו דבאמת יוצא ידי חובת קידוש היום מה"ת במה שאומר נוסח הקידוש בתוך התפילה, אלא דתקנו רבנן שצריך לחזור ולקדש על היין.
ועי' הגהות מצפה איתן וביאור הלכה הל' שבת ריש סי' רעא. ועדיין קשה להני שיטות דאף קידוש על היין בדוקא הוי מה"ת.
ב) צ"ב בסברא דכבר קידש היום ועדיין יין לא בא. ופירש"י: לשלחן וכשם שקודם לכניסה כך קודם לברכה.
ובפשוטו נראה שאין כאן שתי סברות חלוקות לגמרי, אלא הכל ענין אחד הוא, דגם בשורש הדברים היום הוא הסיבה והגורם לכוס היין שיבוא, וגם בסדר הדברים בפועל היום קודם לביאת היין, ועי' צל"ח.
ג) רש"י פירש שהיין גורם לקדושה שתאמר היינו שאם אין יין לא מקדשים, והמקדש על הפת הוא ג"כ במקום יין וברכת הפת קודמת.
וצ"ב מהו גדר במקום יין, הא בפשוטו אין בקידוש על הפת קיום של דין 'זכרהו על היין', (זה לפי הרמב"ם, או כמ"ש הגאונים דעל היין משום דאין שירה אלא על היין), והדין דבדליכא יין מקדש על הפת הוא משום סברא בפנ"ע דאין קידוש אלא במקום סעודה.
ואולי יש לבאר זאת לפי דברי רשב"ם בפסחים קא, ב בפי' השני דהא דבעינן קידוש במקום סעודה סברא היא מדאיקבע קידוש על היין כדתניא לקמן זוכרהו על היין, מסתמא על היין שבשעת סעודה הוקבע, ומבואר שדין על היין היינו על הקביעות סעודה דאיתיה ביין, וזה באמת מתקיים גם בפת.
ד) בגמ' נב, א: וסברי ב"ש דברכת היום עדיפא... ש"מ דב"ש היא... ומ"מ קשיא. מבואר דפריך הגמ' דלב"ש צריך להיות ברכת הבדלה תחילה ואח"כ יין משום דברכת היום עדיפא. ויל"ע דהא מיהת דסברא דהיום גורם ליין שיבוא שייכא נמי גבי הבדלה, אבל הסברא דכבר קידש היום לכאורה ל"ש הכא, דודאי קידוש היום דיום ראשון אינו המחייב דהבדלה אלא רק יציאת השבת, ול"ש ענין קדימת הברכה דומיא דקדימת הכניסה.
ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם בגדר הבדלה דהוא זכירת השבת בדברים ביציאתו, ומעתה י"ל דבאמת המחייב של הבדלה שזה יציאת השבת קדם, וזה ענין קדימת ברכת היציאה ג"כ.