פורום אוצר החכמה

לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימן נתן חמש חליפות, אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו, דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. אמר רבי בנימן בר יפת רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות שנאמר ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו'.

לא הבנתי איך זה עונה על השאלה. האם הכוונה שהאחים הבינו שזה רק רמז ולכן אין סיבה לקנאות?

ועוד הערה באותו עמוד -

אמר רב אדא דמן יפו עשרת בני המן ועשרת צריך לממרינהו בנשימה אחת מאי טעמא כולהו בהדי הדדי נפקו נשמתייהו אמר רבי יוחנן ויו דויזתא צריך למימתחה בזקיפא כמורדיא דלברות מאי טעמא כולהו בחד זקיפא אזדקיפו

אולי זה אפי' לעיכובא.

אבל מה הנפק"מ בהא דבהדי הדדי נפקו נשמתייהו?

עושה חדשות כתב:לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימן נתן חמש חליפות, אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו, דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. אמר רבי בנימן בר יפת רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות שנאמר ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו'.

לא הבנתי איך זה עונה על השאלה. האם הכוונה שהאחים הבינו שזה רק רמז ולכן אין סיבה לקנאות?

אצלי רשום בשם בן יהוידע שהוא הסביר לאחים מדוע נתן לבנימין יותר. ולכן אין סיבה לקנאה.
כמדומה שזה דוחק (ובפרט שכתוב 'רמז'. ואם מסבירים, זה כבר לא 'רמז').

אבל לי נראה שיש כאן קושיא נוספת (ובעיני היא גדולה יותר): מה בכלל הגמרא תמהה. יעקב שמבכר אחד הבנים על פני האחרים - זה ברור שיגרום לקנאה. אבל זה שיוסף נותן יחס מיוחד לבנימין - זה דבר לגיטימי לגמרי. בנימין היה אחיו גם מאמו (מה שאין כן שאר האחים), חוץ מזה שאר האחים היו במכירתו, ובנימין - לא. אז תמוה לראות כאן איזו סיבה לקנאה.

לפום ריהטא נראה שכאן ודאי לא היה חשש לקנאה, שהרי כבר חזרו בתשובה, וגם כקושיית הרב החושב. ועוד ביותר מזה, שהרי מכרוהו, ועליהם להודות לו על שלא נוקם בהם, עאכו"כ שלא צריך לכבדם.

אלא הקושיא היא מצד עצם ההנהגה, שלא ראוי להפלות אחד על פני אחיו, אלא לתת לכולם בשווה, לפי הצורך והיושר, ולא להרבות לאחד בגלל שאוהב אותו יותר.

ועל זה עונה הגמרא שלא עשה כן מחמת אהבה אישית, אלא בשביל הרמז שהיה לו בזה. ומיושבות קושיות הרב החושב והרב עושה חדשות כחדא.

כמדומני שהגר"א אומר שהשווי של מה שנתן לבנימין היה אותו שווי שנתן לאחיו

כוונת הגר''א שתירוץ הגמרא הוא שלא הרבה לו שמלות מחמת אהבתו (וממילא נתן לו יותר כדי לחבבו)
אלא נתן לו ה' שמלות רק מחמת הרמז שבמספר וממילא ייתכן שכולם היו באותו שווי.(כך שמעתי)