ביליצר כתב:סליחות כתב:"סכין איתרעאי בהמה לא איתרעאי"
המונח הזה קשה לי להבנה. איך ייתכן להפריד בין הדברים?
אם יש ריעותא בסכין באופן 'אוטומטי' יש ריעותא בבהמה, והראיה לכך זה שאי אפשר לאכול ממנה והיא ספק נבילה.
עיין רשי שם -בבדיקה לפני ושהייה אחרי,
לאיזה רש"י הכוונה?
אם הכוונה לזה:
בהמה לא אתרעאי - וכיון דלאו בגופה ממש אתיליד אלא בדבר אחר לא דמי לטבילה ולא אתי ספק דריעותא דסכין ומוציא אותו מידי שחיטה ודאית דודאי עצם פגם.
רש"ילכאורה מסביר שמדובר במקרה שהעצם
ודאי פגם.
השאלה שלי נוגעת לספרים שכתבו להסביר את החילוק בדברי הרמב"ם בהתבסס על סכין איתרעי בהמה לא איתרעי.
במה מדובר? הרמב"ם כתב שהשוחט ולא בדק בסימנים היא
נבילה ודאי, בעוד מי שמצא את הסכין שלו פגומה לאחר שחיטה היא
ספק נבילה. החילוק הזה בדברי הרמב"ם גרם לקושי רב אצל רבים. יש שהסבירו את החילוק בין הדינים הנ"ל בסכין איתרעי בהמה לא איתרעי (ולכן ספק נבילה, משא"כ בלא בדק בהמה איתרעי).
ועל זה הקושי! מה החילוק בין סכין איתרעי ובהמה איתרעי, הרי סו"ס יש כאן ריעותא
בשחיטה (מה זה משנה אם זה מצד הבהמה או מצד הסכין, בשניהם זה אמור להיות ספק נבילה או נבילה ודאי).
אודה מאוד למי שמבין אם ישתף אותני בהבנתו, מסתמא חסרה לי הבנה כלשהיא.