כתובות מז: תיקנו קבורתה תחת כתובתה - כתובתה מהו?

[מיללער]

כתובות דף מז: ת"ר תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה, קבורתה תחת כתובתה, לפיכך בעל אוכל פירות. פירות מאן דכר שמיהו, חסורי מיחסרא וה"ק תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה, ופירקונה תחת פירות וקבורתה תחת כתובתה.

ופירש"י דכתובתה היינו הנדוניא שהכניסה לו והיא כתובה בשטר הכתובה " והוא יורש". ופירות היינו שהוא אוכל מנכסי מלוג שלה של אותה נדוניא שהכניסה לו או שנפלו לה משניסת.

ומשמע מדבריו שיש ב' חלקים שתיקנו מהנכסי מלוג מהאיש להאשה א. שהבעל יורש אותן (ולכאורה זה תלוי אי ירושת הבעל דאורייתא) ונגד זה תיקנו קבורתה ב. שהבעל אוכל פירותיהן בחייה ונגד זה תיקנו פירקונה.

אולם מצאתי בפי' רבינו גרשום עמ"ס בבא בתרא מט: שכתב בזה"ל: שתיקנו חכמים מזונותיה תחת מעשה ידיה, ופירות נכסי מלוג שלה תחת קבורתה וכו' עיי"ש וכן איתא בשו"ת ראב"ן סי' ל"ג (נעתק בקובץ שיטות קמאי) שכתב: שתיקנו לו פירות נכסי מלוג שלה תחת קבורתה.

ולכאורה משמע מדבריהם שלמדו הברייתא כפשוטה קודם החסורי מיחסרא 'קבורתה תחת כתובתה לפיכך בעל אוכל פירות' - אבל מכ"מ הרי בגמרא תיקנו הברייתא שתקנת פירות הוא תחת פרקונה - ואולי סברו הני ראשונים דמשנה ראשונה לא זזה ממקומה ואכילת הפירות של נכסי מלוג שהכניסה הם נגד קבורתה, ורק הפירות של נכסים שנפלו לה לאחר מכן, ציקנו תחת פרקונה (משום שקשה עפירש"י למ"ד ירושת הבעל מה"ת).

[ביקורת תהיה]

שני סוגי נכסים מביאה אשה עמה עם כניסתה לבית בעלה:
א) 'נדוניה' – נכסים מבית אביה, שהבעל מתחייב באחריותן בשטר הכתובּה. הם המכונים 'נכסי צאן ברזל', שהבעל אוכל פירותיהם מן הדין.
ב) נכסים פרטיים שלה, שאין לבעל שום מחויבות כלפיהם. הם המכונים 'נכסי מלוג', שהבעל אוכל פירותיהם מתקנת חכמים.
'נכסי צאן ברזל' – הם הנקראים בכל מקום במשנה 'כתובה' סתם; לא כן הנכסים שהיא מכניסה בתור 'נכסי מלוג', שהרי אין נכתב שום כתב על אודותיהם.

[מיללער]

שני סוגי נכסים מביאה אשה עמה עם כניסתה לבית בעלה:
א) 'נדוניה' – נכסים מבית אביה, שהבעל מתחייב באחריותן בשטר הכתובּה. הם המכונים 'נכסי צאן ברזל', שהבעל אוכל פירותיהם מן הדין.
ב) נכסים פרטיים שלה, שאין לבעל שום מחויבות כלפיהם. הם המכונים 'נכסי מלוג', שהבעל אוכל פירותיהם מתקנת חכמים.
'נכסי צאן ברזל' – הם הנקראים בכל מקום במשנה 'כתובה' סתם; לא כן הנכסים שהיא מכניסה בתור 'נכסי מלוג', שהרי אין נכתב שום כתב על אודותיהם.

נכון

ואיפה ניתן להסביר דברי רבותינו מאורי הגולה הרבינו גרשום והראב"ן?