פורום אוצר החכמה

אמר ליה זרעה חיטי ואזל הוא וזרעה שערי ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הנך שערי דיליה מאי מי אמרינן דאמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה נמי משתדפא או דלמא מצי אמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך מסתברא דאמר ליה אי זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.
ופירש"י; ותגזר אומר - מה שתבקש מן היוצר יעשה ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין.

מה הדין באופן שבעל השדה מודה ואומר שבתחילת השנה לא הזכיר בתפילתו את ענין ההצלחה בחיטין דוקא, אלא התפלל בכלליות, או לא התפלל כלל.

וכעי"ז יש לשאול בשאר ההלכות המבוא' בגמ' שם, כגון הוה מקיים בי נשארנו מעט מהרבה או בימי רעבון ישבעו, מה הדין באופן שאינו טוען כך בכלל ואדרבה מודה שבפשטות אינו כן.

"וישמע הכנעני מלך ערד" [במדבר כא, א] וישמע ופרש''י זה עמלק, ושינה לשונו לדבר בלשון כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להשם ליתן הכנענים בידם, והם אינם כנענים -וכתב המשך חכמה [שם] אף על פי דאם הוי ידעי שהם עמלקים היו מתפללים על עמלקים שיתן בידם, מכל מקום לא היתה מועלת תפילתם, כיון שהתפללו בטעות. ומזה יצאה ההלכה הקבועה בתלמוד פרק המקבל אמר ליה או דילמא מצי אמר אילו זרעת חיטי הוי מקיים בי [איוב כב, כח] "ותגזר אומר ויקם לך" - שאני לא ביקשתי מהשי"ת בתחילתה השנה שיצליחני בשעורים אלא בחיטי כמ''ש רש''י כאן.

משמע מדברי המש''ח דאם התפלל סתם, נשמע תפילתו

זה מילתא דמסתברא שאם יתפלל בסתמא תפילתו נשמעת,
החידוש הוא שתפילה בלשון מוטעית איננה נשמעת.

אבל הנידון שלי הוא אחר. האם כל ה'טענות' האמורות בגמ' שם, צריכות להיאמר בתורת ודאי או אפילו בשיעור של ספק סביר, אבל אם תהיה הודאה של הבע"ד כנגד הטענות הללו, וכגון שיודה שלא התפלל בלשון חיטין או אם מודה שבפעמים אחרות לא התקיים בו נשארנו מעט מהרבה ושאר כיו"ב, אז יפסיד בעל הקרקע את שכרו.

זכור לי שראיתי פעם דברים שכתב הג"ר רפאל שמואלביץ זצ"ל בנושא זה או דומה לו, וכעת לא מצאתי.

מסברא נראה לי דהיינו גם כשלא התפלל
כיוון שהמקבל שינה יכול בעל השדה לומר שכיוון ששינה הפסיד
אולם אם לשינוי אין משמעות אז אינו יכול לטעון כן
לכן הביאה הגמרא משמעות אפשרית לשינוי וכיוון שיכול להיות כן אז הוי שינוי

חוות דעת כתב:משמע מדברי המש''ח דאם התפלל סתם, נשמע תפילתו

זה מפורש שם ברש"י ז"ל

יושב הנגב" - זה עמלק שנאמר (במדבר יג) עמלק יושב בארץ הנגב ושנה את לשונו לדבר בל' כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען אמרו נתפלל סתם שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי

עושה חדשות כתב:זכור לי שראיתי פעם דברים שכתב הג"ר רפאל שמואלביץ זצ"ל בנושא זה או דומה לו, וכעת לא מצאתי.

בנושא דומה קצת, בליקוטי חכמה ומוסר, עמוד קכז.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=633208

עושה חדשות כתב:ופירש"י; ותגזר אומר - מה שתבקש מן היוצר יעשה ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין.

מכאן מקור לבקשות פרטיות בראש השנה.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:ופירש"י; ותגזר אומר - מה שתבקש מן היוצר יעשה ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין.

מכאן מקור לבקשות פרטיות בראש השנה.

אפשר שהכוונה היא בעת הזריעה ותחילת העבודה בשדה.

עושה חדשות כתב:זה מילתא דמסתברא שאם יתפלל בסתמא תפילתו נשמעת,

אבל התוס' בב"מ קו. שם כתבו 'דבסתמא לא היה מקבל הקב"ה תפלתו של זה שיצליח כל מה שיזרע וכו' ולא קאמר לעיל וכו' אלא לפי שמתפלל על מין אחד של חטין'. וכבר האריכו האחרונים לדון ביסוד זה.

ובתפארת שלמה לר"ה כתב עפי"ז שהואיל וא"א לבקש על הצלחה כללית, רק על דבר פרטי אחד, א"כ עדיף לבקש על הצלחה בעבודת ה' וממילא הכל בכלל, וזהו אחת שאלתי וכו', עי"ש.