עמוד 1 מתוך 1

מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה ועוד הערות בפ"ד דמגילה

פורסם: ה' מרץ 18, 2021 4:53 pm
על ידי אהרן מאיר
במגילה כז ע"ב במשנה הראשונה מצאנו: "אמרו לו א"כ אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". היכול מישהו מחו"ר הפורום לבאר לי מכירת בי"כ מעיר גדולה לעיר קטנה (לא מקהילה גדולה לקהילה קטנה)?



ואגב, אציג כמה הערות באותו הפרק:

א. מגילה כז ע"ב רש"י ד"ה ורבנן. צריך להבין מש"כ "ולא משכחת מכירה בביהכ"נ", שלכאו' גם אם נאמר שחוששים לברב עם הדרת מלך, אכתי משכחת מכירה בביהכ"נ מעיר קטנה לעיר גדולה.

ב. מגילה ל ע"א רש"י ד"ה לא נפקי. צ"ב מש"כ שמכיון ששולחנות לא יוצאים עד ט"ו ע"כ כדי שלא נצטרך לסרג בשבתות מעדיפים לאחר, שלכאו' מה הבעיה לסרג בשבתות שננסה להמנע מזה, ולכאו' הטעם הוא פשוט שרוצים להסמיך את הקריאה למעשה ככל הניתן.

ג. במגילה ל ע"א. צריך להבין לרב למה בצרי להו יומי שולחנות אם קוראים בב' באדר, שמעתה ישנם י"ד יום עד צאת השולחנות. ובפי' הר"ח נר' שהרגיש בזה, וכתב: "דבעינן משעה שמשמיען בשקלים עד ט"ו...". אלא שצ"ב הא גופא מנ"ל, והרי שיטת רשב"ג מתבססת על מה שמשה לימדם בר"ח ניסן את דיני הקרבן שקרב בי"ד, ואמנם אפשר להסביר שעברו י"ד שעות מעת לעת עד שהקריבו את הפסח בין הערביים, אך מנ"ל לומר כן.
וילה"ק עוד, שלכאו' גם לרבנן קשה שבכך בצרי להו יומי מל' יום שקודם הדבר שבהם שואלים [ועי' ברשב"א].
ונראה, דהנה לעיל ה ע"א מצינו לימוד מיוחד שאין מונים שעות לחדשים, ומשמע שבלא לימוד זה ההבנה הפשוטה היא שמונים כל דבר מעת לעת. וא"כ בשיעור י"ד יום מונים מעת לעת ארבע עשרה פעמים, אך בשיעור שלושים יום מסתבר לומר שיש כאן שלמות אחת של חודש, וע"כ לא קשה. ואולי נכון הוא.
ואמנם אולי כל מה שאמרנו שאין מונים שעות לחדשים הוא רק כאשר אמר לשון "חדש", אך אם אמר "שלושים יום" – שאני, ומונים מעת לעת. וא"כ לא יתבאר לנו למה קשה רק משיטת רשב"ג ונצטרך לאחד מהיישובים שנאמרו בזה.
וגם – אולי אי"ז גילוי מילתא רק בחודש, אלא בכל מקום במונים כמה ימים [ולהפך ממש מהצד הנ"ל שרק בלשון "חודש" אומרים שאין מונים שעות]. וליתא לכל ההסבר דלעיל.

ד. מגילה ל ע"ב רש"י ד"ה ואי זו. צריך להבין מש"כ שהטעם לשמואל שמקדימין פרשת החודש כשחל להיות בע"ש משום שאל"כ קדמה עשיה לשמיעה, והא לכאו' איננו קוראים בפרשה זו אלא משום קרבן הפסח שנזכר בה וכמשנ"ת ברש"י לעיל כט ע"א ד"ה ברביעית.

Re: מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה

פורסם: ה' מרץ 18, 2021 7:09 pm
על ידי איש גבעות
אולי בגלל שבתי כנסיות שלהם היו בשדות מחוץ לעיר שייך שיהיה בית כנסת בשדה שבין העיר הגדולה לעיר הקטנה.

Re: מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה

פורסם: ה' מרץ 18, 2021 7:33 pm
על ידי אהרן מאיר
יישר כחך הרב איש גבעות על הברקתך זו. דא עקא, ש: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8556.
אם יתברר שבזמן המשנה אכן היו בא"י אפילו מעט בתי כנסיות מחוץ לעיר - נוכל לומר כאוקימתא הנ"ל.
הסתכלתי קצת במפרשי המשנה ולא מצאתי התייחסות לזה.

Re: מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה

פורסם: ו' מרץ 19, 2021 1:39 am
על ידי לבי במערב
אהרן מאיר כתב:במגילה כח ע"ב במשנה הראשונה מצאנו: "אמרו לו א"כ אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". היכול מישהו מחו"ר הפורום לבאר לי מכירת בי"כ מעיר גדולה לעיר קטנה (לא מקהילה גדולה לקהילה קטנה)?
ב'בית הבחירה' על־אתר מפרש שאכן היינו מקהל לקהל שבעיר, ולכאו' עכצ"ל כן (ומה שלא נתפרש הוא לגודל הפשיטות). אגב: צ"ל כז, ב.
היות ומן הסתם יהיו כאלו שיגיבו אף על שאר ההערות - רצוי לשנות את הכותרת ל'מגילה פרק רביעי' או כיו"ב.

Re: מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה ועוד הערות בפ"ד דמגילה

פורסם: ו' מרץ 19, 2021 11:51 am
על ידי אהרן מאיר
הרב לבי במערב - תודה לך (תקנתי כפי הערותיך)!
עצם הפירוש אכן פשוט הוא, אבל נקודת חידושו היא בהסבר "מעיר גדולה" ל"עיר קטנה" שהכונה היא לאנשי עיר פלונית שבאו למקום אחר והקימו לעצמם בית כנסת (כבי כנישתא דיהודאי רומאי לעיל כו ע"ב וכבית כנסת של אלכסנדריא בירושלים בתוספתא דמגילה פ"ג הי"א).
לגבי פירושו השני של המאירי, שאיירי בתיבה - לכאו' איננו עולה לפי"ד הגמ' כאן ש"מרבים ליחיד ליכא קדושה" וכמש"כ הרמב"ן (https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=142&book=322) על פירוש הירו' (שגם הוא הובא במאירי).

Re: מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה ועוד הערות בפ"ד דמגילה

פורסם: ו' מרץ 19, 2021 4:51 pm
על ידי לבי במערב
אכן, בפשטות י"ל שפירושו השני קאי אף הוא בשי' הירושלמי (והרי זהו חיבור על המשנה).

Re: מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה ועוד הערות בפ"ד דמגילה

פורסם: ש' מרץ 20, 2021 9:35 pm
על ידי אהרן מאיר
וא"כ צ"ע למה בכלל הביא פירוש זה. הרי הוא כותב את הפי' של בני עיר וכו', ואז כותב את הפי' של תיבה, ואז מביא מ"תלמוד המערב" שמדובר בס"ת. ומאי נפק"מ בין הפי' השני לשלישי?

Re: מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה ועוד הערות בפ"ד דמגילה

פורסם: ש' מרץ 20, 2021 9:58 pm
על ידי לבי במערב
בפשטות, י"ל בדא"פ שה'תיבה' מבטאת יותר את קביעות בית־הכנסת, ובמילא - גם העברתה חמירא טפי.
כי אפשר שיהיו כמה ספרי־תורה בבי־כנישתא חדא, אך התיבה אחת היא ואין בלתה.

Re: מכירת בית כנסת מעיר גדולה לעיר קטנה ועוד הערות בפ"ד דמגילה

פורסם: ג' מרץ 23, 2021 3:26 pm
על ידי אהרן מאיר
שאלה נוספת (בפרק שלישי):
כב ע"א. "האי מאן דעייל שיולי שייל", היינו, שהנכנס לבית הכנסת ורואה שהעולה שקרא קודם כניסתו התחיל פחות מג' פסוקים בפרשה סובר שקרא רק אותם, וע"ז שואל למה קרא פחות משלוש.
ולכאו' צ"ב, שהרי כל התקנה מתחילה לא הייתה אלא למי שאיננו יודע, שלא יטעה, והרי הנכנס לבית הכנסת ואיננו יודע כלל שישנו דין במשנה של "אין קורין בפרשה פחות משלושה פסוקים", לא ישאל כלל על כך שקראו (לטעותו) רק ב' פסוקים.
והחברותא שלי רצה לומר שאין חוששים שיטעה לומר שקוראים פחות מג' פסוקים, אלא רק שחוששים שיאמר שאנשי ביה"כ הזה עשו שלא כהלכה (סוג של והייתם נקיים).
לענ"ד אין כאן סברא כלל, ובמאירי מצאתי מפורש שהחשש הוא שיטעו לומר שקורין פחות מג' פסוקים.
אך חשבתי להראות פנים לצד זה ברש"י, שבכא ע"ב לגבי התקנה שכל עולה יברך לפניה ולאחריה פי' (ד"ה משום הנכנסין, וכעי"ז בד"ה ומשום היוצאין): "שאם יכנס אדם לבית הכנסת אחר שבירך ראשון ואם לא ישמע את האחרים מברכין יאמר אין ברכה בתורה לפניה", ובכב ע"א לגבי תקנת אין מתחילין ואין משיירין בפרשה פחות מג"פ כתב (ד"ה גזירה): "גזירה משום הנכנסין שישמעו השני מתחיל פסוק זה ויאמרו לא קרא ראשון אלא שנים וכן היוצאין שישמעו את הראשון קורא שלשה ויצאו מבית הכנסת ויאמרו לא קרא השני אלא שנים". ולא תפס בשני המקומות לשון אחת. כלומר, שרק בתקנת ברכה לפניה ולאחריה החשש היה שמא לא ידעו את ההלכה, אבל כאן באמת היה הדבר ידוע לכל, ומאן דעייל שיולי שייל, שהרי יודע שאין קורין פחות מג"פ, ורק שיחשבו שבביהכ"נ הזה עשו שלא כהלכה.
אשמח לעזרה.