פורום אוצר החכמה

קידושין ל"ט: כי הא דרבי חנינא בר פפי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר מלתא ומלי נפשיה שיחנא וכיבא וכו' עיי"ש וראה ריטב"א.

וצ"ע אם רבי חנינא ידע שם קודש והשתמש בו ונעשה גופו מלא נגעים, יכול היה להשתמש בשם שתקפוץ לו הארץ ויהיה במקום אחר (ראה בספר ברית מנוחה) ויתפטר מהמטרוניתא ומאן דעביד הא עביד הא ומ"ט לא עשה כן

עצם הקושיא מוזר הוא בעיני, ובכ"ז - מהמשך המעשה מוכח שלא הי' ביכולתו לקפוץ ע"י שם (דטשא בההוא בי בני, ואי איתא - הי' בורח בבלה, למשל).

אולי ידע שגם היא יודעת איך לעשות מילתא ולקפוץ וכעין מה שקרה באמת בסוף, ולכן השתדל להימאס בעיני'.

לבי במערב כתב:עצם הקושיא מוזר הוא בעיני.

באידיש יש ב' אימרות על קושיות כזו

א. א קשיא אויף א מעשה
ב. איר ווילט פרעגן קשיות אדער איר ווילט הערן די מעשה?

אמת קנה כתב:קידושין ל"ט: כי הא דרבי חנינא בר פפי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר מלתא ומלי נפשיה שיחנא וכיבא וכו' עיי"ש וראה ריטב"א.

וצ"ע אם רבי חנינא ידע שם קודש והשתמש בו ונעשה גופו מלא נגעים, יכול היה להשתמש בשם שתקפוץ לו הארץ ויהיה במקום אחר (ראה בספר ברית מנוחה) ויתפטר מהמטרוניתא ומאן דעביד הא עביד הא ומ"ט לא עשה כן

אסור להשתמש בשמות הקדושים לתועלת. אם היה עושה דבר שאין בו נזק לעצמו, אולי היה יכול לצמוח לו איך שהוא תועלת. על כן עשה משהו שבודאי אין לו תועלת, ואך ורק כדי להנצל.