פורום אוצר החכמה

ב"מ נא. מתני' כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר. ובגמ' פריך משום שהוא תגר אין לו אונאה? א"ר נחמן בתגר ספסר שנו וכו'.

לא הבנתי מאי פריך משום שהוא תגר, וכי מדברי רבי יהודה משמע דמשום שהוא תגר הוא דאין לו אונאה? לכאורה הוה לי' למיפרך בלשון מ"ט דר' יהודה?

מדברי ר' יהודה משמע שזה שאין לו אונאה זה משום שהוא תגר
ת"ק חידש שיש הונאה לתגר כמו להדיוט ור' יהודה אומר שאין אונאה לתגר - למה לא משמע מלשונו ומדבריו שה שין לו אונאה הוא משום שהוא תגר?

כדכד כתב:מדברי ר' יהודה משמע שזה שאין לו אונאה זה משום שהוא תגר
למה לא משמע מלשונו ומדבריו שה שין לו אונאה הוא משום שהוא תגר?

למה כן משמע? נא לבאר

אני לא מבין מה קשה
תנא קמא מזכיר בדבריו שגם להתגר יש אונאה כמו להדיוט
כבר כאן אפשר להבין שזה חידוש שגם לתגר יש אונאה
בא רבי יהודה ואומר שאין אונאה לתגר
וכי איך אפשר לכתוב משהו שישתמע ממנו שהסיבה לכך שאין אונאה היא הא תגר חוץ מאשר לציין את זה במשפט "אין אונאה לתגר"?

אדהכי והכי מצאתי במצור דבש שפי' דדומה הדבר לדברי אדמון בריש פרק מי שמת, דאמר בשביל שאני זכר הפסדתי?, דר"ל דמן הדין דוקא זכר לא היה לו להפסיד.
וכאן פירושו, הרי תגר מוצא פרנסתו מאומנות זו ואיך אפשר להחמיר עליו כ"כ,
וע"ש שכתב דלפי"ז אתי שפיר שינוייא דרב אשי דאינו בתורת אונאה ופירש"י דכיון דחייו תלויין בכך תיקנו לו שיחזור.
(ולפי"ז גם תי' רב נחמן א"ש, דר"ל דמיירי בגוונא דליכא אונאה כיון דמידע ידע, ואינו מפסיד).