פורום אוצר החכמה

יש בידי תמיהה - לא מצאתי קושיא זו אשמח לעזרה ממי שיודע
בגמ' ביצה לד' טבל מוכן הוא אצל שבת ביאר רש''י דכל שהאיסור להשתמש בו ביו''ט אינו אלא מדרבנן א''כ בעבר ותיקנו [בשוגג] מתוקן ואין איסור מוקצה
מאידך בדף ב' מבואר דתרנגולת העומדת לגדל ביצים ביצתה אסורה - ומשום מוקצה, ולכאורה כל האיסור לשחוט התרנגול ביו''ט אינו אלא מדרבנן ומשום מוקצה וא''כ הביצה הנולדת ממנה [בהיתר...] היתה צריכה להיות מותר כיון שכל האיסור כאן אינו אלא מדרבנן

א. התרנגולת העומדת לגדל ביצים - איננה מוקצה מחמת איסור, אלא מוקצה מחמת שהסיח דעתו מלשוחטה, והויא לה כשאר בעלי חיים שהם מוקצה מחמת גופו.
ב. שים לב לטיעון המעגלי: אתה מניח שאיסור מוקצה הוא בגלל האיסור דרבנן, שהוא עצמו בגלל מוקצה. אם זה היה המצב - היה מותר לשחוט אותה! אלא מוכרחים לומר כדברי, שאיסור מוקצה חל על התרנגולת מכיוון אחר.

לכאו' יש מקום להקשות מלעיל כד: שם אי' על המעשה של נכרי שהביא לר"ג דגים ואמר ר"ג שמותרין הם וכו'. ונחלקו בגמ' שם למה מותרים. רב סובר שמותרין רק לקבל אבל לא לאכילה ולפי שמואל אף לאכילה. והקשו שם המפרשים (רשב"א וצל"ח ועוד) לדעת רב הלא אם אסור באכילה ממילא הוי מוקצה ואיך מותר לקבלם?
ולכאו' מאי שנא מטבל שאע"פ שאסור באכילה, מ"מ כיון שהוי רק איסור דרבנן לא הווי מוקצה והלא שם גם הוי רק איסור אכילה מדרבנן (דנאסר מוקצה לאכילה) ?
ושמא כיון שבטבל שייך תיקון (באיסור) לא הוי מוקצה, אבל שם אין שייך שיפקע שם המוקצה ויותר איסור האכילה ולפיכך הוי מוקצה. אמנם משמע כאן מרש"י שעצם זה שזהו רק איסור דרבנן לא הוי מוקצה ולא בגלל ששייך לתקן.

יישכר כחכם.
את התירוץ השני לא כל כך הבנתי