תיובתא דפלוני תיובתא

[שמואל דוד]

מדוע לפעמים נקט בגמרא בכפל לשון ״תיובתא דפלוני תיובתא״ ופעמים פעם אחת ״תיובתא״.

אגב, שמעתי לפרש שכוונת הגמרא תיובתא דפלוני? תיובתא!

אולם ברש״י יבמות לג: מבואר לא כן דז״ל שם בד״ה אלא לאו לר"ש - ומדמודה במליקה ש"מ דהא דפליג בהנך היכא דאיתרמו בכולל הוא דפליג אבל באיסור בת אחת מיחייב תרתי ותיובתא דבר קפרא תיובתא

מבואר מדבריו שאין זה בלשון שאלה ותשובה.

[יבנה]

כפלו לחיזוק הענין. וכמעט תמיד כשכפול אין הלכה כן.

[עזריאל ברגר]

כפלו לחיזוק הענין. וכמעט תמיד כשכפול אין הלכה כן.

אין הלכה כן - כלומר דאיתותב לגמרי, ונדחו דבריו.
ועד"ז כשאמרו "שמע מינה כך וכך שמע מינה" - כפילת הדברים באה להכריע שאכן זוהי המסקנה וההלכה.

אגב, היכן מצאת שנאמרה לשון כזאת ולא נפסק להלכה כפי הכרעתה?

[שמואל דוד]

מפורטל דף היומי:

ברכות כג ע"ב

"כל היכא דאמרינן תיובתא דפלוני תיובתא, נדחין דברי אותו פלוני שבאה עליו התיובתא ולית הלכתא כוותיה כל עיקר" (הליכות עולם שער ה פ"ג אות יג).

לעומת זאת, כאשר המילה תיובתא כתובה רק פעם, יש אומרים (הג"ה מדפ' קרימונא על הכריתות, חלק ה שער ג אות סט) שאין בזה פסק חותך, אלא הכל תלוי באומד הדעת. מהר"ץ חיות בסוגייתנו (בהגהותיו לש"ס) מביא שכך דעת הרשב"ם (בבא בתרא נב ע"ב): "היכא דאמרינן תיובתא פעם אחת יכול להיות הלכה כמותו והיכא דאמרינן תיובתא דפלוני תיובתא אין הלכה כמותו בשום פעם". [לא מצאתי את דבריו ברשב"ם, הרשב"ם מדבר שם על ההבדל בין תיובתא לקשיא, וצ"ע].

עם זאת, יש יוצאים מן הכלל. יש מקומות שלמרות שהסתיימה הסוגייה ב"תיובתא דפלוני תיובתא", הגמרא פוסקת כצד המוקשה. לעיתים אף הגמרא עצמה שואלת: "תיובתא והלכתא"? (עי' עירובין י ע"ב, בבא קמא טו ע"ב), ומתרצת לפי העניין: או שהאמורא סמך על ברייתא אחרת, או שסמך על סברא שמחלקת בין הברייתא ממנה הקשו לבין דבריו.

[עזריאל ברגר]

עם זאת, יש יוצאים מן הכלל. יש מקומות שלמרות שהסתיימה הסוגייה ב"תיובתא דפלוני תיובתא", הגמרא פוסקת כצד המוקשה. לעיתים אף הגמרא עצמה שואלת: "תיובתא והלכתא"? (עי' עירובין י ע"ב, בבא קמא טו ע"ב), ומתרצת לפי העניין: או שהאמורא סמך על ברייתא אחרת, או שסמך על סברא שמחלקת בין הברייתא ממנה הקשו לבין דבריו.

בעירובין ובב"ק (וכן בכתובות מא,ב - סוגיא מקבילה לסוגיא בב"ק) אמנם יש "תיובתא והלכתא", אבל אין שם את חריצת הדיון "תיובתא דפלוני תיובתא".

[שמואל דוד]

עיין שבת כ:

תיובתא דרבין תיובתא וע״ש במהרש״א בתוד״ה אנן שירא

[שמואל דוד]

עוד מראה מקום בזה:

668726C1-4DAC-437A-9FE5-59CF8293A395.jpeg (652.43 KiB) נצפה 1134 פעמים

[עזריאל ברגר]

עיין שבת כ:

תיובתא דרבין תיובתא וע״ש במהרש״א בתוד״ה אנן שירא

המהרש"א והמהרש"ל שם - מוחקים את "תיובתא דרבין"...

[שמואל דוד]

עיין שבת כ:

תיובתא דרבין תיובתא וע״ש במהרש״א בתוד״ה אנן שירא

המהרש"א והמהרש"ל שם - מוחקים את "תיובתא דרבין"...

צדקת, אבל ע״ש במהרש״א שמצינו תיובתא ואח״כ ואי ביית אימא…

[יבנה]

כדבריי מבואר בהליכות עולם, ובכללי הגמ' אות י"ג, המצורף.

מהר"ץ חיות מסכת ברכות דף כג עמוד ב
גמרא אף על גב דתני תיובתא דשמואל הלכה כמותו. נ"ב ע' רשב"ם (ב"ב נ"ג ע"ב) דהביא היכא דאמרינן תיובתא פעם אחת יוכל להיות הלכה כמותו והיכא דאמרינן תיובתא דפלוני תיובתא אין הלכה כמותו בשום פעם ע"ש. וכאן אמרינן בלשון תיובתא דשמואל תיובתא ומ"מ הלכה כמותו ואפשר דוקא הפוסקים לא יוכלו לפסוק כוותיה היכי דאיפרוך בגמרא אבל הגמרא עצמה יכולה לפסוק כמותו אף על גב דאיפרוך ועיין לקמן כ"ד ע"א דאמר רב אשי על זה אטו בחדא מחתא וכו' היכא דאתמר אתמר:

[עזריאל ברגר]

כדבריי מבואר בהליכות עולם, ובכללי הגמ' אות י"ג.

יישר כח גדול, ושם ציין לגמרא בסנהדרין כז,א, שאמרו "תיובתא דאביי תיובתא" ולמסקנא הלכה כמותו, משום שהברייתא ההיא כרבי יוסי, וממשנה יש ראיה שהלכה כרבי מאיר החולק עליו.

[שמואל דוד]

מהר"ץ חיות מסכת ברכות דף כג עמוד ב
גמרא אף על גב דתני תיובתא דשמואל הלכה כמותו. נ"ב ע' רשב"ם (ב"ב נ"ג ע"ב) דהביא היכא דאמרינן תיובתא פעם אחת יוכל להיות הלכה כמותו והיכא דאמרינן תיובתא דפלוני תיובתא אין הלכה כמותו בשום פעם ע"ש. וכאן אמרינן בלשון תיובתא דשמואל תיובתא ומ"מ הלכה כמותו ואפשר דוקא הפוסקים לא יוכלו לפסוק כוותיה היכי דאיפרוך בגמרא אבל הגמרא עצמה יכולה לפסוק כמותו אף על גב דאיפרוך ועיין לקמן כ"ד ע"א דאמר רב אשי על זה אטו בחדא מחתא וכו' היכא דאתמר אתמר:

דבריו צ״ע שהרי הרשב״ם לא חילק בין תיובתא פעם אחת לתיובתא דפלוני תיובתא, וכבר העירו בזה.